ביום ההולדת השישים של סעד נקטפה מאתנו הבת הבכורה של סעד – בתם של מייסדי הקיבוץ שמואל ז"ל ויוכבד תיבדל לחיים ארוכים, בת בכורה ומובחרת שעליה גאוותנו כבר למעלה משישים שנה. "הקדוש ברוך הוא ירד לגנו, ללקוט בשושנים – וליקט מאתנו את השושנה היפה שבגן". בחטף נלקחה מאתנו יעל והצטרפה לחברותיה הטובות איטה ועפרה זכרן לברכה, אשר הכינו לה בוודאי קבלת פנים יפה שם למעלה, בגן-עדן.
זכות ראשונים זו של יעל עמדה לה גם כאשר הייתה היא בת המשק הראשונה שנישאה בסעד ובחרה להקים כאן את ביתה. עם חנן שלה הקימה בית לתפארת ועמו גם הביאה לעולם את הנכד הבכור של סעד – את שמוליק ז"ל.
וכאן התגלתה שוב יעל בגדולתה – כאם-לביאה אמיתית, הנאבקת על מנת לגדל את שמוליק בעל הצרכים המיוחדים באופן האוהב והמכבד ביותר. יעל לימדה את כולנו בסעד שיעור חשוב לחיים: כיצד נרתמים לאתגר שכזה במסירות, באהבה, בסבלנות וללא שמץ של רחמים עצמיים.
רק דבר אחד אני מרשה לעצמי לומר ומבקש מכם סליחה על הגזילה – יעל הייתה של כולנו! וככזו, מותה מחזק ומחבר אותנו בנסיבות כל כך טראגיות, למשפחה אחת גדולה ומלוכדת.
אני מתפלל שביחד הזה, נדע ונשכיל, להקל איש על רעהו, לנחם איש את אחיו, ואולי התפילות הללו יסייעו לכולנו ובראש וראשונה למשפחה, להכיל את הכאב והאובדן שאין גדול ממנו.
יהי זכרה ברוך.
מתוך דברי ההספד של בוקי ברט
