נכתב ע"י טירת צבי
עליזה נולדה להוריה יהודה וטקלה ישראל, בבית מסורתי – יהודי גרמני.
בעיר הולדתה בורגשטיינפורט בגרמניה גרו כ-30 משפחות יהודיות בלבד.
לציונות הגיעה דרך עיתון שהיה מגיע אל המורה, החזן בקהילה. היא ארגנה את פעילות הנוער המקומי אך הוזהרה שלא לעסוק בנושא הציונות.
עליזה, שהכינה עצמה לעלייה לארץ ישראל, למדה להיות מורה לכלכלת בית. בתור מקצוע נדרש זכתה בסרטיפיקט ועלתה לארץ בשנת 1933. בתחילה הגיעה לקבוצת רודגס, משם נשלחה לקבוצת שח"ל ומשם לכפר יעבץ. בכפר יעבץ הכירה את אריה גניאל (קניגסהופר) ונישאה לו.
ב-1937 הייתה בין ראשוני העולים לטירת צבי, ממייסדי הקיבוץ, יחד עם חבריה מכפר יעבץ. עליזה ואריה היו חברים בטירת צבי מיום העלייה לקרקע, עד לשנת 1953, בה עזבה המשפחה ועברה לימין אורד, שם ניהל אריה מוסד חינוכי לילדי עליית-הנוער. כעבור 10 שנים עברו לקריית שמואל. לפני 7 שנים נפטר אריה, ועליזה חזרה לטירת צבי, להיות סמוכה לבניה.
עליזה אהבה במיוחד לספר על הימים הראשונים שלה בארץ ישראל, ועל השנים הראשונות של טירת צבי.
מזיכרונה הצלול והבהיר העלתה חוויות של צעירה מתלהבת - מהעלייה, כאם צעירה, וכמתמודדת יחד עם כולם בתנאים הקשים של ההתחלה.
הייתה בין האמהות הראשונות שהתעקשו להישאר עם התינוקות שאך נולדו. לאורך חייה הדגישה עד כמה היא שמחה שהייתה לה הזכות להיות בין מקימי טירת צבי.
עליזה אישה חביבה מאוד. בשיחות הייתה אומרת מדי פעם, שהפסידה 40 שנה כשלא חייתה כאן. עליזה נפרדה מאיתנו בשיבה טובה, משאירה משפחה רחבה של בנים, בנות, נכדים ונינים.
יהי זכרה ברוך.