נכתב ע"י לביא
גלי אחינו הגיבור והאהוב!
עומדים אנו כאן,כואבים ומתקשים להשלים עם רוע הגזירה.היינו שלושה אחים: אני הבכור, נוי האמצעית ואתה, גל - בן הזקונים של אבא ואמא. בילדותך ראינו את תכונותיך הנפלאות: ילד חזק וגיבור, מלא באהבה לכל הסובבים. לפני כשנתיים עזבתי את הבית למכינה, זאת הייתה התחלה חדשה ולא פשוטה, מדיבורים יומיים ושינה בחדר משותף, עברנו לדבר דרך הטלפון (שאותו לא אהבת) ולהתראות אחת לשתי שבתות. כך גם המשכנו בצבא.
גלי חמוד, היה לי קשה לעזוב אותך בבית, ולשמוע על מעלליך מרחוק.
ביציאות הביתה, ראיתי איך נהיית בוגר ואחראי, דאגת לאבא ואמא ונעשית עמוד התווך של המשפחה. לקחת חלק בעבודה בלול והתמדת ונהנית בעבודה. סיפרת שאתה מתחיל לעשות תורנויות שבת בלול ולהיות אחראי העברות.
בשבת, הספקתי לתת לך את חולצת סוף הטירונות שלי, וראיתי עליך שהיית שמח וגאה בי. היית הראשון להפציר בי להישאר במקום שבו אני משרת, למרות שידעת כמה קשה לי בצבא עם כל הנתק והמרחק מן הבית. הבטחת לי שאתה שומר על אבא ואמא, ושאני אשמור על עצמי.
משמיים נפגשנו בפעם האחרונה, ביום שני בלילה. היית מאושר,סיפרת שהיית במשחק של מכבי תל-אביב, קבענו להיפגש בביקור ביום שישי, אך כנראה שלא ניפגש ביום שישי, לא הזה ולא באף יום שישי.
קשה לי אח קטן. היית אח לתפארת, מקסים ועוזר, לכל מקום שאלך ובכל שלב בחיי, תמיד תהיה אתי. אני יודע שעכשיו אתה בשמים, שומר עלינו,ואוהב אותנו כמו תמיד.
גל, המשפחה והחברים - כולם באו להיפרד ממך בפעם האחרונה,
היית גיבור,אני גאה בך!
יהי זכרך ברוך!
אחיך הגדול והאוהב,
אור.
(מתוך ההספד)