נכתב ע"י שלוחות
פנינה שכטר לבית גלס, נולדה לפני 65 שנה במושב הזורעים. בת בכורה לסילקא ויהודה ז"ל. בילדותה עברה המשפחה לרחובות והצטרפה לשבט הבלייכרים הגדול במקום.
הצטרפה לגרעין חלוצים ובהיאחזות בארותיים קשרה את עתידה עם חיימקה, קשר שהוביל לחתונה ולהצטרפות לקיבוץ. כאן נולדו חמשת ילדיהם וכאן זכו לחבוק נכדים תוך זוגיות שהייתה לשם דבר. במלחמת יום הכיפורים, על גדת התעלה, איבדה פנינה את האח שמואל ז"ל. הנחמה לא אחרה לבוא עם הולדת שמוליק.
פשטות, אופטימיות ומסירות אין קץ למשפחה אפיינו את פנינה.
כולנו נפעמנו מהטיפול המסור בנכד רותם.
פנינה לא הייתה אשת דברים; היא הייתה אישה מעשית, חרוצה וזריזה, ובעיקר מקובלת על כולם. בקיבוץ עבדה בתחילה בלול ובהמשך ניהלה את מחסן הבגדים, הייתה אקונומית במטבח ועבדה במשרדי הקיבוץ. תמיד התנדבה לכל משימה.
אוהבת טבע וטיולים הייתה. לא החמיצה שום טיול באזור, בארץ ולאחרונה גם בחו"ל. הטיול של פנינה וחיימקה לדרום אמריקה עם יוסקה ועפרה הגיסים היה אקורד הסיום לאהבה גדולה זו.
בחצר של חיימקה ופנינה, בגן העדן הפרטי שלהם, עם התוכים, מפלי המים והגן הטרופי ניצב עץ הדר. הפרי לא משהו, אבל הריח מבשם בעונה זו את כל הסביבה. כמה סמלי; פנינה בחייה משכה אחריה טוב טעם וריח מרחובות עיר ההדר לביתה בשלוחות. בשיא הפריחה קמלה לה לפתע והסתלקה.
חיימקה, עירית, ליאורה, עינת, שמוליק, עומר ונכדים יקרים, אמא סילקא, דוד, מוקי וכל המשפחה, בוכים אתכם על האובדן, ומחזקים את ידיכם בכל היש.
ואת פנינה, פני-נא ליושב במרומים, היי נא מליצת יושר עבור משפחתך, חברייך וכל עם ישראל.
יהי זכרך ברוך
פרץ חייקין
(מתוך ההספד)