אמא שלנו! אמא קטנה-גדולה!
כשמסתכלים על מסכת חייך המגוונת, מגלים פסיפס אירועים מרתק ובו בריחתך מציפורני הנאצים, לאחר שחלק ממשפחתך, כולל הורייך, נשארו שם.
בהיותך בת 18 גורשת מביתך בגרמניה והתחלת את מסעך לארץ ישראל דרך פולין ואנגליה.
לאחר שנפגשת עם אבא ז"ל והקמת את משפחתנו כאן, ביבנה, השקעת כחלוצה צעירה את ראשך ורובך בחיי הקיבוץ.
לא היית דברנית גדולה, אבל כן, היית אשה חכמה, אשת מעשה הרואה את הנולד ומשקיעה את כולך בו. למעלה משני עשורים היית סייעת לרופאי השיניים – ללא לאות, בחריצות אין סופית ובדאגה רבה לפרט.
היית ונשארת אמא – גם בגילנו המתבגר, כשלנו יש כבר ילדים ולחלקנו נכדים... אכלתָ? שתיתָ? כמו גם הדאגה המיוחדת לנכדים ולנינים שכה אהבת ונתת להם את כל הפינוקים האפשריים – איידשע מאמא אמיתית...
האופטימיות אפיינה אותך והאירה את הדרך גם לסובבים אותך.
כשהיה צריך – את תמיד היית שם; בעצה, במילה טובה, בשקט וביסודיות.
אמא שלנו!
היום את מובאת למנוחת עולמים, בכ"ח באייר, יום ירושלים. כמה סמלי התאריך הזה! השילוב של כח וירושלים, האהבה שלך לירושלים על תכונותיה המופלאות וההשלכה מאיחוד ירושלים לאיחוד וייחוד שחיפשת ומצאת אצל הרבים שדאגת להם, בסתר ובצנעה.
נזכור אותך חזקה ושמחה, דואגת למשפחה ולחברה.
נזכור אותך בדוגמה האישית וההסתפקות במועט שלך,
נזכור אותך כאמא, כסבתא, כאישה – קטנה אך גדולה!
בתקופה האחרונה, לאחר שנים של עצמאות ודאגה לאחר, נזקקת לסיוע.
אנחנו מודים למשפחה הקרובה ולצוות הרפואי המורחב כאן, ביבנה, שדאגו לך באופן כל כך רגיש ומקצועי.
היי שלום, נוחי בשלום על משכבך, והיי לנו מליצת יושר שם למעלה!
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
