שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר: "שבע יפול צדיק - וקם". סבתא, משפט זה מתאר אותך יותר מכל! תמיד ידעת לקום ולהמשיך הלאה. היית קטנה מאוד אבל הגוף הקטן הזה הכיל לב ונפש ענקיים. נראית שברירית, אך היית אדם חזק מאוד. הייתה לך אמונה חזקה והתפילות, הברכות והעזרה לזולת היו חלק משגרת יומך. היית זכה וטהורה.
עלית ארצה בגיל צעיר, כמעט לבדך. איבדת את רוב משפחתך בשואה אך המשכת הלאה, קמת מחדש. הייתם, את וסבא ז"ל, ממקימיו של קיבוץ סעד והוא היה למשך כמעט 70 שנה לביתכם. לא כל אחד זוכה להקים במו ידיו מעין 'מפעל חיים' שכזה. זכית לגדל פה את משפחתך ולראות את התפתחות הקיבוץ, אשר זה המקום לציין את שבחו על האופן המסור והמקצועי בו טופלת.
הקמתם משפחה. נולדו לכם 4 ילדים. היו שמחות, ובנך הבכור חנני הספיק אפילו להתחתן לפני שלצערנו שוב הגיע השכול לפתח ביתך – אריק, בנך האהוב שנקרא על שם אביך, נפל במלחמת ההתשה בתעלת סואץ. למרות זאת, סבתא, שוב הצלחת לקום ולהמשיך הלאה. המשפחה גדלה והתרחבה ונולדו לך 6 נכדים ו-13 נינים.
היית אדם טוב לב באופן שקשה לתאר. יעידו על כך חברותיך, המתנדבים שאימצתם - את וסבא, הכלות שתפרת להם את שמלות הכלה וכל מי שהכיר אותך. מעולם לא שמענו ממך מילה רעה על אדם אחר. לא התלוננת. תמיד היית אופטימית ומלאת רצון טוב.
כשהיינו ילדים אהבנו לבקר אותך וגם כשבגרנו ראינו אצל הילדים והנינים את האהבה הגדולה שלך אליהם ואת האהבה שלהם אליך. זכינו לראותך בבת המצווה של נינתך הבכורה איילה והתמונה שלך כאשר רקדנו מסביבך - כשהמלים נעתקו מפיך ובעינייך דמעות של אושר, תשאר עם כולנו לעולמים.
נוחי בשלום, סבתא יקרה, מיוחדת ואהובה שלנו. למדנו ממך המון, הערצנו אותך ואהבנו אותך. תחסרי לכולנו.
נכדך, ארלה רון
(מתוך ההספד)
