צפורה. ולמה נקרא שמה צפורה? אמרו חכמינו: צפו וראו מה נאים מעשיה, ומה יפים היו הליכותיה. נאמר במשלי: "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה".
צפורה חצבה את מסלול חייה תוך סבל לא קטן, בנחישות, באומץ ובגבורה, והשכילה לבנות ביתה בחכמה ותושיה.
ציפורה נולדה בווינה. בהיותה בת 12, כשנה לאחר שהתחילה השואה, הצטרפה עם אביה ואחותה לעלייה הבלתי ליגאלית והפליגה לישראל. האנייה נתפסה, האנגלים הפרידו אותה מבני משפחתה והעלו אותה לאניית הגרוש 'פטריה'. כפי שידוע האנייה טובעה וחלק מנוסעיה ירדו למצולות. צפורה ניצלה בנס, הועברה לעתלית ומשם למוסדות שונים לנערות, עד שהגיעה בעקבות אחיה, משה יואל הי"ד, לקבוצת עלומים. לא עבר זמן והוא נהרג במלחמת השחרור; צפורה, שנשארה יחידה, מצאה ניחומים בכך שנרתמה בכל מאודה לכל העבודות שנדרשו בקיבוץ - כמבשלת, כמטפלת וככובשת את מקומה בחיי הישוב.
כאן היא הקימה עם פיקו ז"ל את משפחתה. משנולדה להם בתם הרביעית פנינה והסתבר שהיא בעלת צרכים מיוחדים, הקדישה צפורה כל רגע מזמנה כדי להימצא בקרבתה ולסעוד אותה. דאגה זו לפנינה נמשכה עד ימיה האחרונים, כל עוד הייתה בהכרה.
חברו בה בצפורה תמימות, צניעות, נאמנות לדרך ואהבת ישראל. היא שאפה לקיים כל החלטה שנתקבלה במוסדות הקיבוץ ולא הבינה איך יש אנשים הסוטים מן הדרך. היא הייתה גאה מאוד בנכדיה שעוסקים כל אחד בדרכו, בתורה בעבודה, בצבא ובמערכות הבטחון, וכמובן בנכדותיה שהולכות בדרכה. בזה מצאה פיצוי לכל הסבל שעברה. כך היכרנוה, וכך נזכור אותה.
בנייך בחרו ללוות את דברי הפרידה ממך בפיוט המשקף את חייך - הן הציבוריים והן הפרטיים: 'וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנו'. הניגון של שוויקי למילות השיר מבטא את התלאות מהצד האחד ואת ההצלה והגאולה מן הצד האחר. היית בעיניהם ראויה להערצה כשליוותה אותך תמיד האמונה הגדולה שלך בקב"ה ש'יצילנו מידם', ושבעזרת ה' ובעזרת מעשינו נצליח.
יהי זכרך ברוך
ליפא
