אובי,
עסקת ברישום ותיעוד לפי סדר מסוים. בהנהלת חשבונות, בסידור הדוברים באסיפה ששוב ושוב ניהלת כיושב ראש, כגבאי: סידור העליות והחזנים. ארבע דקות בדיוק לפני צאת שבת שמענו את קולך הערב פותח בשירת "לדוד ברוך".
עסקת גם ברישום המילימטרים של הגשם עד כדי שקראו לך איש הגשם. אבל לא איש גשם היית - איש רוח היית! כל התפקידים עשית במסירות מתוך אהבת רוח המקום הזה. יש ואנשים עסוקים לטובת הכלל והם בולטים ונראים, אבל לא אתה! בתוך עמך ישבת, היית בשבילי סוג של התגלמות המקום הטוב ששמו לביא.
פגשת את אשתך היקרה – שתיבדל לחיים טובים – כשהגיעה ללביא במסגרת הכשרת בני עקיבא והקמתם כאן משפחה לתפארת. היית בעל, אבא וסבא מסור ואוהב .
אפיינו אותך סימפטיות ואנושיות. מן החיבה לחיים ולבריות אין הדרך רחוקה אל חוש ההומור. היית מבין גדול בחוש הומור!
עם צאת השבת שרת "לדוד ברוך": "...וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ", בדמדומי חמה בין הקודש והחול מבקש המתפלל שלא תהיה צווחה ברחובותינו - וישררו שקט,
שלווה ושלום. והיית נאה מתפלל ונאה מקיים. מימיי לא ראיתי אותך מרים קול ורב עם מישהו. הלכת מאתנו במוצאי שבת קודש והמלאכים שרו לך "לדוד ברוך".
תחסר מאוד למשפחתך הקרובה, תחסר לכולנו.
ואוסיף נימה אישית: אובי, תחסר לי מאוד.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
יהיה זכרך ברוך
הרב מאיר רובינשטיין
(מתוך ההספד)
