לבנה שמואל ז"ל

שמואל נולד בהונגריה. במיתת נשיקה ובגיל תשעים הלך לעולמו. שמואל בן יוסף-דב ושרה, היה בין מייסדי משקנו, מדור הנפילים, בשר מבשרנו ושותפנו לדרך מאז ימי בראשית של משואות יצחק.

בעודו נער צעיר, ביוזמתו האישית, ענה שמואל לפרסומת בעיתון יהודי מקומי והחל לומד עברית בהתכתבות! כאשר הגיעה העת לעבור ללימודים גבוהים התקבל לבית המדרש לרבנים אשר בבודפשט. המפגש של שמואל בנוער ציוני התרחש בבודפשט - בבני עקיבא מצא את אשר חיפש. חדור אמונה בצור ישראל, בצדקת הדרך ובנכונות ללא גבול להקרבה בחר להקים חברת מופת של אנשים עמלים המקדישים והמקדשים את חייהם בתורה ובמצוות וכך, בשנת 1941 עלה לארץ והיה בין הראשונים שהקימו את משואות יצחק בגוש עציון. שמואל התגייס להגנה, עבר קורס קצינים במלחמת השחרור והיה מפקד גבעת הסלעים עד הסוף המר - הליכתו לשבי הירדני יחד עם כל החברים. כאשר חזרו מן השבי היה בין מקימי משואות שבאזור שפיר.

במשק עסק שמואל בפלחה ובשלחין, הוא אהב אהבת נפש את האדמה, את צמיחתה, את גידוליה, את ריחה לאחר הגשם, ואת התמורה שהיא מביאה למי שמשקיע בה את אונו ואהבתו. במשך כל השנים למד ולימד במסגרות שונות, ולא משו מקורות ישראל משולחנו.

חלוץ, תלמיד חכם במלוא מובן המילה. את התיזה לתואר שני כתב על משנתו של הרב קוק.

הוא ומרים הרעיה הנאמנה והמסורה, שאיתה חלק יותר מ- 65 שנים של נישואים מאושרים וזוגיות מרשימה, ניהלו השניים במשך כל השנים בית פתוח וחם, גדוש אורחים, ילדים, נכדים ונינים.

שמואל היה איש תורה ועבודה, איש אדמה ואיש רוח, למדן ומורה, חלוץ וחייל, הוגה ומבצע.

זכרונו יאיר לנו דרכנו.

יהי זכרו ברוך
המשפחה