"אשת חיל מי ימצא ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה" (משלי ל"א, י'-ט"ו).
חברתנו מלכה אוצטר עליה השלום שייכת לדור שחווה על בשרו את ייסורי הגלות ואת ראשית הגאולה.
מלכה נולדה בגרמניה בבית שומר מצוות לפני למעלה מתשעים שנה. בגיל עשר התייתמה מאימה ואז עברה המשפחה לשטרסבורג שבצרפת שם גדלה והתחנכה בבית סבתא.
בשנות מלחמת העולם השניה ברחה משפחתה מאימת הרשע לאזורים הכפריים שבדרום צרפת. במהלך בריחתם היה עליהם לעיתים לברוח ליערות ולחפש שם את מזונם.
לאחר שנות הרעה שבה מלכה לשטרסבורג שם פגשה את יעקב ז"ל אהוב ליבה ושם נישאו בשנת 1948. הזוגיות בין יעקב למלכה היתה מקסימה לאורך כל שנות נישואיהם. בשנת 1949 עלו ארצה ובחרו בחיים המאתגרים שבהתיישבות חקלאית בארץ. תחילה ניסו את מזלם בשדה אליהו ומשם עברו למושב יסודות שבדרום, אחר כך שבו צפונה למושב הזורעים שם חיו כשבע שנים ובשנת 1957 הגיעה המשפחה הצעירה ללביא שהפכה להיות עבורם בית למנוחה ולנחלה.
מלכה עבדה שנים רבות במטבח והתאפיינה בחריצות ובמסירות אין קץ. שנות המצוקה שעברו עליה בצעירותה הנביעו מתוכה את היכולות להפיק ביצירתיות אוכל מזין ומשביע מחומרי גלם עלובים ופשוטים כרוח התקופה. יעקב היה אומר עליה שהיא מסוגלת להכין מקישואים ליפתן תפוחים. חברים רבים זוכרים לטובה את הקניידעלך, המרקים ואף את פשטידת הלחם שהכינה באהבה ובמסירות. מלכה היתה גיבורה של הדברים הקטנים.
מלכה בנתה עם יעקב ז"ל משפחה למופת שחיים של תורה, עבודה, חסד ויראת שמיים עמוקה וטבעית מאפיינים אותה. את מאור הפנים שלה גם בזמנים לא פשוטים, ואת טוב הלב שלה ואהבתה הגדולה לתפילה בבית הכנסת שלנו, הצליחה להוריש באופן נפלא לבניה ולבנותיה. המשפחות היפות שבנו הילדים של יעקב ומלכה ז"ל הם הפירות המפוארים של היראה, האהבה, המסירות והחריצות שאפיינו את ההורים.
על כך נאמר "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה".
תנצב"ה
הרב יהודה גלעד (מתוך ההספד)
