שלמה נולד בהונגריה וכשהיה בן שישה שבועות ברחה משפחתו מאימת השלטון הקומוניסטי שעמד להלאים את הכרמים של אביו ולעוצרו. המשפחה הגיעה לארצות הברית לאחר שנה. הוא גדל בניו-יורק והצטרף לבני עקיבא. בגיל 15 שאל את אביו אם יוכל להצטרף להכשרה בישראל כשיסיים תיכון. אביו התנה הסכמתו בכך שיחסוך את הסכום הדרוש. מיום זה שלמה עבד בכל חופשה עד שאסף את הסכום. לאחר שנת הכשרה בקבוצת יבנה, למד בקולג' בניו-יורק, והחליט לעלות ארצה.
הכרנו במחנה בני עקיבא בוויסקונסין, התחתנו בניו-יורק ועלינו עם הזוגות ראשונים של הגרעין האמריקאי לקיבוץ כפר עציון. הגענו לישראל בערב ראש השנה תשל"א.
שלמה עבד בדיר כבשים, בפלחה, כנהג בבית ספר שדה וכחצרן. הוא הפך את הקיוסק לאתר תיירות, פתח את קונדיטוריית "פאי הכפר" ופיתח מתכונים של עוגות פסח-ללא-שרויה,שלא היו עד אז בארץ. הוא עבד כמשווק "אמגזית", רכש תואר במִנהל עסקים ועבד כמשווק פירות של גוש עציון ובהמשך משווק של מור אינטרנשיונל. . בכל תחום שבו עסק, רכש חברים נאמנים.
ארבעים שנה היה שלמה איש החברא קדישא במשק. כשקיבל הודעה על פטירה, גם אם היה בנסיעה, היה עוזב הכול וממהר לבית המשפחה.
מניין הוותיקין בשבת, שהקים עם יוסף עטיה, מציין בשבתות אלו עשור של פעילות רצופה. 25 שנה שחה שלמה וכבר מזמן הגיע ל-80 בריכות ביום. גם בכל נסיעת עבודה לחו"ל היה שוחה בכל יום. במשך השנים היה גם צוללן חובב, וגם אנין טעם ביין.
שלמה היה גאה מאוד בחמשת ילדינו והיה מתפאר שיש לו ילדים מכל גווני הקשת בישראל. הוא היה גאה מאוד להיות 'זיידע' מסור לנכדיו הרבים והשקיע בתפקיד.
בשנה וחצי האחרונות הוריד מעל חמישים קילו בדיאטה רגילה עם המון נחישות והתמדה. כך הוא היה בכל דבר: נחוש ומתמיד,ישר ונאמן.
שלמה - איש גדול, יזם. נלקחת מאיתנו כל כך בפתאומיות.
אנא היה לנו מליץ יושר.
אשתך, כרמל
