אבא היקר לנו מכול,
נראה לנו מתאים שעזבת אותנו בחול המועד כי היית מרגיש לא בנוח אם הייינו מרבים בשבחך בהספדים.
חיכית עד שרועי-משה, הנכד שלך, יוכנס בבריתו של אברהם אבינו ושעה קלה לאחר מכן עזבת אותנו. זכינו לראות ששמחת בלידתו של רועי והתרגשת מהבחירה לקרוא לו על
שם אביך, משה ז"ל. היה לנו יום עמוס רגשות. הפרידה ממך הוסיפה לשמחת הלידה משמעות, והברית נתנה לכאב נחמה.
אמרת לנו פעם שאתה מאוד אוהב את העבודה שלך במחשבים, בעיקר בגלל היכולת לעזור לאנשים ולפתור להם בעיות בקלות. היית כזה, פועל מאחורי הקלעים, חרוץ, ענו וצנוע, מסתפק בפשטות ובמועט. עם זאת הייתה בך את ה'שטותניקיות' הילדותית מעט, שאהבנו מאוד, המלווה בסקרנות ובצמא לידע.
כמות האנשים שהגיעו לבקר אותך בימים האחרונים הוכיחה לנו כמה היית מוערך.
החיים זימנו לנו לא מעט אתגרים כמשפחה, ואנחנו יודעים שהיה לך לא קל. התמיכה והעזרה שלך לאמא וסבתא היו לנו למופת של נאמנות ואהבה.
ההתמודדות עם הסרטן הייתה לך קשה, היית רגיל להיות זה שמטפל באחרים והתקשית עם העובדה שעכשיו אתה זה שתצטרך עזרה.
בקיץ חגגנו לך יומולדת 60 . כל מה שביקשת זה שנתכנס כולנו ונחגוג שבת משפחתית, כי הכי אהבת לראות את כולנו יחד. לא רצית להיות במרכז, רק להביט בנו מהצד בגאווה ולהקשיב לשיחה בשקט. אנחנו שמחים שזכינו להיפרד ממך בדיוק כך - אתה שוכב בשקט וכולנו סביבך אומרים את מה שיש לנו לומר ואוהבים אותך.
בכל אחד ואחת מאיתנו יש משהו ממך - אם זה הצמא לידע, אם אלו בדיחות הקרש המוכרות, ואם זו האהבה לבירה טובה ומוסיקה איכותית. כך שבמידה מסוימת אתה ממשיך להתקיים בעולם ולא אובד לנו לעד.
נאהב אותך תמיד, ותודה על הכול.
אנחנו רוצים גם להודות לכל האנשים שהיו שם בשבילנו בתקופה האחרונה ובכלל, ויש הרבה כאלה. במיוחד לצוות בית הקשתות, לצוות המרפאה ולד"ר משה תורם שהוא גם רופא המשפחה וגם חבר אמת.
המשפחה
