אבא יקר,
אתה שייך לדור הנפילים שעזבו משפחה ובית והעפילו לארץ ישראל. ענקים שעשו גדולות ונצורות – כי "ככה" – בלי שאלות ותהיות.
אנחנו הקטנים עומדים פעורי פה ומשתוממים, על ההעזה והחזון והמעשה.
תודה לך על שנים של מסירות למשפחה ולכלל, של חינוך על ידי מעשים ופחות דיבורים. תודה לך שלימדת אותנו להודות על הכל וכפי שאמרת – - Not for grantedשום דבר לא מובן מאליו, לא לקב"ה שלא חייב לנו מאומה ולא למדינה – שהצטרכתם לברוא יש מאין. בלי גרוש על הנשמה ובלי "בלהה שפר" להוראת החינוך המשפחתי.
מאוד אהבת גשם, תמיד התעניינת כמה מ"מ ירדו ושמחת שהשדות שזכית לעבד, שותים לרוויה. היה רובד נוסף בכמיהה לגשם – מין חיבור בין הגשם, הגשמי, לחלק העליון הרוחני, שדואג לנו ומעניק לנו מטובו.
מודים אנחנו לקב"ה שהעניק לך ולנו שנים רבות ויפות. לא נפלת בפוגרום, נפטרת בשיבה טובה, בלי כאבים ובתוך בני ובנות המשפחה, בארץ ישראל, במשק הטוב עלי אדמות.
תודה משק יקר! למגדול ועד קטן, מארג אנושי נדיר. תודה מכל הלב לצוות הרפואי ולנימה תודה רבה.
אבא – תמיד תהיה לנו מורה דרך – ולאורך נלך.
יהי זכרך ברוך,
בנך,
אלי גלבוע
