יצחק יקר, הגמרא במסכת שבת ל"א אומרת: אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? ואתה יצחק, מילאת כמעט את כל התפקידים האפשריים בקיבוץ. עבדת כמעט עד יומך האחרון במסירות, בדייקנות ובאמונה.
קבעת עתים לתורה? - היית אחראי על לוחות הזמנים של בית הכנסת, היית שם בכל התפילות. הקדשת ללימוד זמן רב בכל יום, והיית שם, נוכח, שואל, מתעניין, מזכיר נשכחות, והכול – בחכמה, בדייקנות ובצניעות.
עסקת בפרייה וברבייה? - נישאת לציפקה, וגידלתם יחד שבט מפואר. טיפחתם אותו באהבה, והשבט ידע לגמול לך ולציפקה באהבה.
ציפית לישועה? - נולדת בפולין, ובגיל ארבע התגלתה אצלך צליעה. הוריך עברו לגרמניה כדי לטפל בך, ואחרי שהתהלכת כמה שנים עם מכונת הליכה, בחרת בגיל עשר לוותר עליה, והתהלכת בעצמך; עלית באניית מעפילים, גורשת לקפריסין, חזרת למחנה מעבר בקריית שמואל, וביקשת להגיע לקבוצת אמונים. בלי כסף, באוטובוס וברגל, הגעת עד לנחלת יהודה.
פלפלת בחכמה? - ללמד שיעור שהשתתפת בו היה מאתגר, כי זכרת את כל מה שכבר נלמד, ידעת להקשות ולתרץ, ואהבת לגלות את החכמה ואת ההיגיון הטמונים בנושא הנלמד.
הבנת דבר מתוך דבר? - בשנים האחרונות נוספו לך פנים חדשות, זה היה מין חיוך, שמשמעו: "נו טוב, ככה זה לא צריך להיות, יש הרי את הדרך הנכונה, אבל אם זה כבר נעשה, זה לא נורא". המציאות השתנתה, וכך גם תגובותיך.
ואפילו הכי, אי יראת ה' היא אוצרו - אין אי לא - לא הייתה בך יראת ה' וההבנה העמוקה שהקב"ה הוא מי שאנו נותנים לפניו דין וחשבון, ולכן הכול צריך להיעשות כראוי; לעשות את הכול כמו שצריך - כי כך צריך. להגיע בזמן - כי כך ראוי. להתפלל. ללמוד תורה. לעבוד. להיות איש תורה ועבודה, לא כסיסמא, אלא כאיש תורה ועבודה ירא שמים שמהלך בינינו.
"קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים" (שיר השירים א.)' איך נצליח למלא את חסרונך.
הרב אסי בלנק
