נכתב ע"י שדה אליהו
אנו נפרדים ממך אהרלה, שכננו היקר מזה שישים שנה ויותר.
ילדותך המוקדמת עברה עליך כפליט בכפר נסתר באזור הלואר במרכז צרפת. המשפחה שרדה את ימי השואה כשהיית בן שבע. למדת בישיבת כפר הרוא"ה אך נאלצת לעזוב על מנת לעזור בפרנסת המשפחה ולמדת לימודי ערב.
התגייסת לנח"ל עם גרעין 'הטירה' והיית קומונר בבת ים, שם גם הדרכת את ילדי כפר עציון. הפכת לצנחן במילואים ובמלחמת ששת הימים שחררת את ירושלים. בשל"ת המאוחר למדת מדי יום גמרא עם אהרן נחלון ועוד שלושה חבר'ה מהגרעין, ושם גם הכרת את מרים לבית נחלון, אשת נעוריך. הצטרפת לעובדי המטעים ככורם ובעונת הזמירה יצא שמך כמי שזומר עם שתי ידיים בבת אחת. עברת לעבודה בתמרים ולמדת במדרשת רופין ניהול מטע. קיבלת את ריכוז התמרים ולימים היית יושב ראש ארגון הדקלאים. בבני עקיבא היית חבר ההנהלה הארצית והיית אחראי על ההדרכה.
מילאת תפקידים מרכזיים רבים ושונים בקיבוץ במרץ, באהבה ובהסתכלות חיובית על האדם. השקעת את כולך ועבדת עם כל הנשמה. ברבות הימים עברת להיות מורה, לבקשת מזכירות שדה אליהו. בתחילה במקביל לעבודה בתמרים ובהמשך כמחנך, תוך לימודים באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון ולתואר שני ותעודת הוראה במכללת הרצוג ובבר אילן. היית מחנך אמיתי, קיבלת חבורת תלמידים מאתגרת, אהבת אותם והם החזירו לך אהבה, יצרת קשר שכמעט לא ניתן להסבירו במילים. תלמידיך הרבים מעידים עליך שהיית להם מורה לחיים.
אהרל'ה, בעוצמתך האדירה הצלחת להפוך כמעט כל פרק בחייך למפעל חיים. היִית בעצם אישיותך איש תורה ועבודה.
במרכז חייך עמדה המשפחה ואתה היית עמוד התווך של החבורה הגדולה והמפוארת. היה לך קשר בלתי אמצעי עם כל נכדה ונכד. למדת עם הנכדים לבגרות ועם הצעירים יותר שיעורי תורה, נ"ך, משנה או גמרא. בכל שבת בשבע בבוקר למדת עם הנכדים פרשת השבוע - פואמה פדגוגית מרהיבה ומעוררת השראה.
נוח בשלום על משכבך שכן. היֵה מליץ יושר עבורנו, עבור עם ישראל וארץ ישראל שכה אהבת.
שאול אביאל (מתוך ההספד)