נכתב ע"י קבוצת יבנה
המגדלור כבה!!!
המגדלור כבה ועכשיו יכולים לנוח העיפרון, המחק, המדגיש, העט והנייר, הכרזה, הטקסט, מטאטא הכבישים והיעה.
אבא־סבא רמי הלך לעולמו ואנחנו, ילדיו, נכדיו וניניו, ניצבים המומים וכואבים אך בטוחים שבכל אחד ואחת מאיתנו נזרעה מורשתו.
רבים מהציבור היקר שבאו לכבד את אבא וללוות אותו בדרכו האחרונה נעזרו בו בעבר, בעצה, בניסוח, בהגהה ועוד ועוד...
אבא היה פטריוט קיבוצי, מחויב למקום - לקיבוץ ולמדינה שכל כך אהב.
ממנו למדנו, ילדיו, לעשות כל דבר קטן כגדול, מההתחלה ועד הסוף. להקפיד על כל פרט ופרט.
אבא היה תרבותניק במשך כל חייו, והיה שותף פעיל ברוב אירועי התרבות שהופקו בקיבוץ. עשרות משנות חייו אהב להופיע על במות וכמובן להצחיק ככל שניתן.
המורשת הגדולה שהשאיר לנו, ילדיו ומשפחתו, ובטוחים אנו שגם בקיבוצו יבנה, תשמש לנו כעמוד האש ותוביל אותנו - מורשת של אהבת האדם, של אסתטיקה וניקיון, סדר וחשיבה על כל פרט, והכול בחיוך...
לא ניתן לסיים בלי תודה גדולה למלאכיות בלבן – אורית וד"ר מייטל. אין מילים לתאר עד כמה כולנו מודים לכן ולצוות הבריאות של הקיבוץ על התמיכה והעזרה בשעותינו הקשות.
ולסיום - תודה ואהבה לאפרת, אשתו היקרה של אבינו, שבחוכמה, רגישות ואהבת אמת, השתלבה בחיינו, וביחד עם אבא קיימו בית של אהבה לאדם למוסיקה ולציור.
תודה מכולנו - ילדיו גיל, טל, אבישג, חיליק ועדו, בני ובנות זוגם שולמית, ליזט, יונה, תולי ואיציק.
האורות כבים המסך יורד.
המגדלור כבה.
עדו עפרוני