נכתב ע"י טירת צבי
יעקב הגיע לטירת צבי יחד עם חבורה גדולה של בוגרי בני עקיבא ממרכז הארץ, 'גרעין גאולים'. הם באו צעירים, רעננים ומגובשים, במטרה לחיות חיי שיתוף בקיבוץ דתי.
יעקב נולד במרוקו, עלה לישראל במסגרת עליית הנוער, למד במקווה ישראל, והצטרף אל הגרעין הגדול והתוסס.
עם הגיעו לטירת צבי, השתלב בעבודה ובחברה ויצא לשירות צבאי בנח"ל. כשחזרו מן הצבא, יעקב המשיך בטירת צבי. כאן פגש את צביה, צעירה שהגיעה אלינו עם חבורת עולים צעירים ממרוקו. יעקב וצביה נישאו בתקופת מבצע קדש. ביום החתונה, הסתיימה המלחמה והשמחה הייתה רבה.
יעקב היה חקלאי בנשמתו ואף עבד בגן הירק בטירת צבי, אבל מרבית חייו הייתה בדרכים כנהג משאיות גדולות בקואופרטיב ההובלה 'בית שאן חרוד'. הוא הסיע טנק של דגים או כלובי עופות מעמק בית שאן לערים הגדולות. תקופה ארוכה עבד גם כנהג במפעל 'טיב'.
כשהתבגר, היה ל'נהג הבית'. יעקב ידע לנהוג מצוין. את כל השירות למרפאה, למטבח ולכל נזקק עשה באדיבות ובמאור פנים.
עשרים שנה שימש כגבאי בבית הכנסת של טירת צבי. החשיב כל פרט בסדרי בית הכנסת. היה זה יעקב שקידם את הכנסת 'כיסאו של אליהו' לבית הכנסת, ומאז, כארבעים שנה נימולים כל בני טירת צבי על הכיסא הזה.
היה חשוב ליעקב כי זמירות השבת בחדר האוכל יתנהלו כראוי והוא אף הציע רעיונות לשיפור שייתן מענה נאות לציבור מגוון וגדול בשעת סעודות השבת. בערוב ימיו, הקפיד להשתתף בשיעורי תורה ובשיעורי הרב.
יעקב וצביה עם צעירים נוספים חגגו בביתם את חג המימונה, שלא היה מוכר עד אז בטירת צבי, ולא נלאו מלהסביר ולתאר מה היה החג אצל יהודי מרוקו, מה אומרים ומה אוכלים.
נזכור את יעקב כאיש משפחה אוהב ומשקיע.
משפחה יקרה, עדנה, רותי, רחל יעל, אסף ויניב, נכדים ונכדות. הייתם לנו מופת בקיום מצוות כיבוד אב ואם.
קבלו את תנחומינו וזכרו את הדברים החשובים והטובים שלמדתם מהוריכם.
יהי זכרו ברוך.
יזרעאלה כספי