רחל נולדה בירושלים לאסתר ויוסף דותן ז"ל, אחות לאלישבע תבל"א.
ילדותה בשכונת 'תל ארזה' הייתה מלאת חוויות. התקופה המיוחדת של מלחמת השחרור בירושלים הנצורה השאירה עליה את רישומה ושנות הצנע וקליטת העלייה השפיעו על תפיסת עולמה.
את שנותיה בבית הספר היסודי חילקה בין בית הספר "למל" ל"חורב לבנות". בשנות התיכון למדה ב"בית צעירות מזרחי" ומשם המשיכה לסמינר למורות ולגננות "אפרתה".
בתום לימודיה נישאה לדני ז"ל אותו הכירה משחר ילדותה ושניהם החליטו לבנות את ביתם בבני דרום. במשך ארבעים ושבע שנות נישואיהם גידלו את שלושת ילדיהם: דפנה, עמיחי ומרב.
בשנים הראשונות הייתה רחל גננת ובמקביל עסקה ברציפות בפעילות ציבורית, בוועדות חברים, חינוך ובריאות. בעשרים וחמש השנים האחרונות עבדה גם כסייעת במרפאת השיניים האזורית לילדים.
את פעילותה ניתן לאפיין במסירות אין קץ, הקשבה רבה לצרכי החברים והתושבים תוך תודעת שליחות מרבית. בכל עת פעלה בדיסקרטיות למען הפרט, בשקט ובצניעות האופייניים לה.
עקב עיסוקיה נוצר מגע נרחב עם אנשי היישוב וילדיו, והיא ראתה בכך סיפוק גדול, שגם מילא את החלל שנוצר מאז נפטר בעלה דני ז"ל לפני כעשר שנים.
רחל אהבה מאד את ארץ ישראל ונופיה ואת תרבותה העברית המתחדשת וחשה הזדהות מלאה עם מפעלי ההתיישבות העובדת לגווניה. היא הייתה מחוברת מאוד לתפילה ואמצה בכל לבה את השקפת העולם המשלבת תורה עם עבודה.
באותו יום בו נפטרה נולדה נכדתה, אותה לא זכתה להכיר, לבי, בת בכורה למרב ואהוד גרנות. רחל היתה גאה מאוד במשפחתה. הותירה אחריה ילדים, כלה וחתנים, נכדים ונינים.
יהי זכרה ברוך
(מתוך ההספד)
