נפתלי נולד בדורטמונד שבגרמניה. כשאסרו על היהודים ללמוד בגימנסיה, נשלח לישיבה של הופמן בפרנקפורט. אחרי ליל הבדולח עבר לאנגליה ומשם עלה ארצה ב–1945 עם גרעין בח"ד – "האנגלים" - 35 צעירים שהצטרפו לטירת צבי. נפתלי השתלב בעבודה ברפת החלב, ואחר כך בעדר הבקר לבשר. הוא מילא תפקידים בוועדת החברים, בוועדת בית הכנסת, כיהן כמזכיר הפנים, והצטרף למחלקת האריזה במפעל 'טיב'. כשהוטל עליו בניגוד לרצונו תפקיד 'משגיח הכשרות' במפעל, מילא אותו במשך שנים בשקט ובסבלנות, ולשביעות רצונם של הרבנים האחראים לכשרות המוצרים.
את נפתלי הכרנו כאיש הדואר של טירת צבי. הוא אמנם הגדיר את עיסוקו בדואר כתחביב, אך היה מקצועי לכל דבר ועניין. משנת 1946 ועד ימיו האחרונים עבד בדואר. בתחילה היה זה רק שק "בלומבה" שהגיע פעם בשבוע, אחר כך הייתה תיבת דואר בחיפה, ועם קום המדינה הופעל ה"דואר נע". בהמשך נוספה חלוקת עיתונים. העבודה רבתה והדואר היה ענף, אך נפתלי שמר אמונים גם לעבודה במפעל. נפתלי היה איש הדואר הוותיק בעמק.
בשנת 1951 הקימו נפתלי ומזל את משפחתם ונולדו שלושת ילדיהם: זאב, אתי וגברי. ביתם הנאה והנעים עם הגינה המטופחת היה בית מכניס אורחים; "מאומצים" בגיל החינוך או בני גרעיני נח"ל, שמרו קשר עם נפתלי ומזל שנים רבות אחרי שיצאו מביתם. מזל נפטרה לפני 18 שנים והוא המשיך בדרכו בעקשנות, בדייקנות וברוח טובה. הקפיד על זמני התפילות, התייצב כל ערב לשיעור משניות בחדר העיון והשכיל לקבל עזרה כדי להמשיך לתפקד. עד כחודשיים לפני פטירתו, המשיך לתרום כמיטב יכולתו, בעיקר בעסקי העיתונים והדואר וגם בדברים אחרים. נזכור את נפתלי חרוץ, נאמן מתמיד ואחראי.
יהי זכרו ברוך.
(מתוך ההספד)
