נכתב ע"י לביא
אמא יקרה,
נולדת לפני קרוב לתשעים שנה בעיר לוזאן שבשוויץ, להורים ציונים שומרי תורה ומצוות.
מבית אבא ינקת יהדות וציונות, והם היו נר לרגלייך לאורך כל החיים.
קצת לפני שמלאו לך 18 שנה, משלא הסכימו הורייך שתעלי לארץ לבדך, נסעת להכשרת בני עקיבא באנגליה, שם הכרת את מי שהיה בעלך הראשון -הרברט לסטר ז"ל.
בשנת 1955 היית אמורה לעלות לארץ להצטרף לקיבוץ לביא יחד עם הרברט, אך הרברט נהרג באסון כבד, כאשר מטוס אל־על הופל מעל שמי בולגריה, ולמרות זאת לא שינית את תוכניותייך ובאת לקיבוץ לביא כאלמנה צעירה עם שני ילדים רכים, והשתלבת מיד באופן מעורר התפעלות. עבדת בענפים שונים והיית פעילה בוועדות ובחיי החברה והתרבות של הקיבוץ.
בשנת 1962 הכרת את אליס יבל"א ועמו בנית מחדש בית מקסים ומשפחה לתפארת.
התגאית מאוד במוצאך השוויצרי ובעיר הולדתך לוזאן, שהשפיעו על אופייך ועל דברים רבים בחייך.
ידעת לדבר שפות רבות והיה לך ידע כללי נרחב בתחומי תרבות, אמנות, גאוגרפיה ועוד.
היית ממקימי האירוח שהפך למלון לביא של היום.
שנים רבות עבדת בחנות המזכרות יחד עם חברותייך, מקום שנתן לך אפשרות לפגוש את העולם הרחב דרך האורחים וגם להשתמש בידע שלך בשפות השונות.
מביתך בשוויץ למדת הכנסת אורחים מהי, וביתנו תמיד היה פתוח לאורחים ובעבר גם למאומצים רבים.
ניחנת בחוש אסתטי שניכר בבית הנאה והמטופח ובהופעתך המלכותית. גם חוש אמנות היה לך וציורייך מעטרים את הבית. התמחית במלאכת התפירה בתיקוני מכפלות, וילונות ועוד. וכולם נהנו מכך.
ההומור והדוגריות הג'ינג'ית שלך בלטו באישיותך ובהתנהגותך והביאו תמיד שמחה סביבך.
השנים האחרונות, עם איבוד העצמאות, היו קשות לך במיוחד, ועם כל זה עד הסוף שמרת על חוש ההומור.
אוהבים אותך מאוד מאוד תנוחי על משכבך בשלום, תהיי בלבנו תמיד.
המשפחה