נכתב ע"י משואות יצחק
אמא יקרה שלנו, נולדת בהונגריה למשפחה חרדית, ולקראת סוף המלחמה הובלת ביחד עם הורייך, שמואל וציפורה, ועם אחיך נתן למחנה ההשמדה אושוויץ. שם, אל מול מנגלה, ראית אותם צועדים אל עבר מותם.
בגיל 16, בסוף המלחמה הארורה הגעת חולה לאדמת שוודיה. שם התחלת לחיות מחדש, ומעולם לא שכחת להם זאת.
היה קשה לחזור לאמונה אחרי הזוועות והייסורים, אך דבר אחד עמד לנגד עינייך, וקבע את המשך חייך: אסור לתת להיטלר לנצח! וכשבאו שליחי הבח"ד, ביניהם רוחמה חיות הזכורה לטוב, לא התלבטת יותר מדיי. כשנה לפני קום המדינה עלית על הספינה "אולואה" ("חיים ארלוזורוב"), עזבת את החיים הטובים, ויצאת שוב לדרך החתחתים במטרה הקדושה להגיע לארץ ישראל, ולבנות בה חיים חדשים. עברת מכשולים רבים בדרך, ובהם המפגש עם שערי חוף חיפה הנעולים, והעובדה שהבריטים מנעו את כניסתכם לארץ והגלו אתכם לקפריסין. בשהותך שם כבר שמעת על הקמת ארץ ישראל, ומיד כשנפתחו השערים, הגעת סוף סוף לארץ ישראל!
אכן, אמאל'ה, הגשמת את חלומך!!!
למרות הדברים הקשים שעברת הדרכים הובילו אותך לכאן, לארץ ישראל. היית בין מקימי קיבוץ שלוחות, ושם, על עגלת החציר ובין הפרות, פרחה האהבה בינך ובין אבא שלנו, אהבת חייך. לאחר כמה שנים עברתם למשואות יצחק, ושם המשכתם את חייכם.
בכוחותייך העצומים מצאת את הדרכים לבנות את ביתך ביחד עם אבא, להקים משפחה, ולדעת לשמוח בכל מה שאת עושה. במשך השנים, בכל המפגשים המשפחתיים שלנו, חזרת והדגשת כמה את גאה בנו ומאושרת, ואמרת שזה החוב שלך לאלה שלא שרדו, ושזה הניצחון שלך!
"הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזרני שמחה" (תהילים ל')
החזרת את נשמתך לבורא בדיוק באותו התאריך שבו נפרדנו מאבא, אלי אליפז ז"ל, עדות לקשר ולאהבה שהיו ביניכם. נזכור ונזכיר גם את בני המשפחה שלך ושל אבא, שנספו בשואה הנוראה.
יהי זכרך ברוך.
המשפחה (מתוך ההספד)