נכתב ע"י שדה אליהו
יוסי חברנו היקר!
זה לא נתפס! כמה כואב שאנחנו נפרדים ממך כל כך מוקדם. לא מתאים לנו. כשחושבים על דרכך בחיים, חושבים על אופטימיות, נעימות, חברות, צניעות. ככה אתה צרוב בזיכרון כולנו, חבריך ואוהביך! מסתכלים סביב ורואים איך הקמת יחד עם נגה משפחה ובית לתפארת! הכאב הוא גדול.
נאמר במסכת אבות "...צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם....רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב...."
כן יוסי, היית ממש שכן טוב. קשה יהיה להסתובב בשכונה שלנו ולא לראותך בינינו. לכל אחד הייתה לך אמירה טובה, פה ושם איזו בדיחה כרגיל. נושאים שהרגשת שאינם צודקים, הרגיזו אותך. לא אהבת זאת, בלשון המעטה.
שובל ארוך של דברים מיוחדים וטובים אתה משאיר אחריך. אני זוכר שעבדנו יחד בענף המדגה, אי אפשר היה לעמוד לידך ולא לצחוק. כל פעם מצאת משהו חביב ונעים שיכול להקל על עבודת הצוות. גם בהמשך דרכך בקיבוץ, בבית שאן חרוד, בתבלינים, תמיד היה ידוע המותג והמושג 'יוסי תבור'. כן, חוש הומור בריא היה לך, והוא יחסר לנו מאוד!
בשנים האחרונות חלה ירידה במצב בריאותך. המשפחה התגייסה לעזרה ונגה התגלתה במלוא גבורתה. איך היא טיפלה בך במסירות. נסעתם הרבה יחד ולעולם לא ויתרת על הנאות קטנות, כמו לעצור בבית קפה וליהנות!
זכית ובנך יפתח תרם לך כליה שהוסיפה לך עוד שנים טובות.
רק לפני שבועיים נסעתם, נגה ואתה, כשאתה הנהג, וכמו שהמשפחה סיפרה לי, הנהיגה "הבריאה" אותך. היית מאושר, שמחת להקל על נגה וזה עשה לך טוב!
זכיתם, משפחה יקרה. ניתנה לכם הזדמנות לתת לאבא את הטיפול האוהב, המסור והטוב ביותר. בבית שלך ובחיק המשפחה שכל כך אהבת.
גם בשעותיך האחרונות התרגשנו היום ושמחנו להשתתף בשמחתכם, בבר המצווה של נכדך איתן. נתת לנו את הזמן לחגוג היום בר מצווה על הדשא כשעוד היית אתנו. אני בטוח שמשמים דאגו לתת לך כוחות אחרונים כדי לא להשבית את השמחה!
יוסי שכננו וחברנו היקר, נזכור אותך תמיד! זכות גדולה זיכית אותנו להיות חבריך!
יצחק סימון