עמודים 752 - חשוון - כסלו תשע״ב

אמרו חז’’ל: גדול מרב – רבי, גדול מרבי – רבן וגדול מרבן – שמו. מי שמכנים אותו בשמו בלבד כשמעיה ואבטליון, הלל
ושמאי ועוד, גדול וחשוב יותר מהכינוי המיוחד ‘רבן’. חנן לא רצה שיקראוהו רב, והכרנוהו בגדולתו גם בלא הצמדת תארים
לשמו. דמותו חיה בתוכנו ולכן אף לא אצמיד לו את התואר ז’’ל. אשר על כן, אקראהו להלן בשמו בלבד (מבלי להמעיט
מגדולתו ח’’ו). חנן נולד בקבוצת אברהם ששכנה אז על גבעה קטנה ליד כפר פינס. זוהי קבוצת ההכשרה שהכינה עצמה להקמת קיבוץ חדש, ולבסוף הקימה את כפר עציון שבהרי חברון. נפילתו של כפר עציון בתש’’ח ונפילתם בקרב של רוב חברי הקבוצה הותירה על חנן, שהיה אז כבן ארבע, רושם עצום שיניע אותו בשנים מאוחרות יותר בהרבה מפעולותיו.