חג השבועות, על שלל היבטיו - מתן תורה, קציר, ביכורים ועוד, תופס אותנו שוב. מעבר למאכלי החלב (נקמת הצמחונים שבינינו...), עולה תמיהה - מה ייחוד לו, לרגל זה, שבניגוד לפסח וסוכות אשר ניחנו גם בחולו של מועד ויום אחרון של חג, בא וכבר נגוז עד ליממה בודדת נוספת שתחול בדיוק בעוד שנה. אבקש להתמקד בנקודה העולה ממגילת רות ומעשה העלילה הנקרא במהלך החג.