ו' חשון תשפ"ה
זו השנה ה-16 מאז יצאנו לדרך עם המיזם החשוב והמרגש של "אור דולק" ביוזמתה המעוררת השתאות של דליה יוחנן מטירת צבי שמידי שנה נרתמת במלוא המרץ ומניעה ודוחפת ללא לאות. השנה אנו נרגשים לספר ש"יד ושם" חברו אלינו למיזם, מה שמבטיח את התרחבותו בארץ ובעולם. היום, יותר מתמיד, אנו מזמינים גם אתכם, חברינו וידידנו, לקחת חלק בהפצת המיזם וכמובן להשתתף ביוזמה.
ביחד נדליק את האור בליל שבין ראשון לשני, 10 בנובמבר, אור לי' בחשון ברחבי הארץ ובעולם, בבתי כנסת, במוסדות תרבות ובמרכזים קהילתיים כסמל לניצחון הרוח של העם היהודי ולזכר אלה שחייהם נגדעו.
ביער הקיבוצים, על גבעה נישאה, ניצבת האנדרטה לחללי הקיבוצים. סמוך למגדל הצופה על עמק שכולו התיישבות, עומדים קירות אבן בהם חרוטים שמות כל החללים בני ובנות הקיבוצים, חרוטים על פי סדרן ההיסטורי של מלחמות ישראל ופעולות האיבה מאז תחילת ההתיישבות. עוד לפני המלחמה היה ברור שתם המקום בקירות הקיימים, וכי נדרשת הרחבה והקמת קיר נוסף. איש לא שיער את גודל האסון העומד בפתח ואת העובדה שיהיו מעל 300 שמות חדשים בשנה בודדת אחת.
בשבוע שעבר התקיים באנדרטה להנצחת נופלי התנועה הקיבוצית טקס הנחת אבן פינה לקיר הנצחה חדש. הטקס בהשתתפות נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג ורעייתו, נציגי משפחות הנופלים והנרצחים, ארגוני יד לבנים, אלמנות ויתומי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה היה מרגש מאד.
להלן מעט מהדברים שאמרה שרה בדבריה בטקס:
"... עלינו להיות ראויים לקורבן הגדול והנורא הזה. לא נוכל רק לכאוב, חובה עלינו לבנות, ולחיות, ולעשות זאת יחד, לזכרם ולזכרן... נמצא את הכוח לשאת את משא הכאב, האבדן והקושי – עד לניצחון על האויבים שקמו עלינו. אנו חייבים לסלול את הדרך המשותפת! זוהי צוואתם של הנרצחים והנופלים... עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה (בראשית לא, נב) אמר יעקב ללבן, ברגעי ההתחייבות הדדית ביניהם, עדות תהיינה אבני הקיר שייבנה, להתחייבות שלנו, כלפיכן המשפחות, כלפי החברה הישראלית ועם ישראל.
"עוד זה מדבר וזה בא" – בחודש האחרון הבשורות המרות נוקשות על דלת אחר דלת אצל בני משפחה, קהילה וחברים, ומעגל השכול נראה שרק הולך ומתרחב. לבנו עם משפחות הנופלים, תנחומינו שלוחים אליהן ביחד עם כל בית ישראל.
הנטל שאנו בחברה האזרחית לוקחים על עצמנו באהבה ובנחישות, ומתוך אמונה כי זו הדרך, הוא רב, והנושאות אותו במלוא מובן המילה הן משפחות אנשי המילואים, הקבע והסדיר. אנו מצטרפים מכאן לחיבוק וחיזוק הנשלח לכל משפחות המילואים, בקהילותינו ובחברה הישראלית.
מתוך קהילותינו, וכחלק מהציבור הציוני דתי יצאנו לפני כשבוע בקריאה לנבחרי העם הפוליטיים, לא לתת יד לחקיקה התומכת באי גיוס. הנטל הוא גדול, וכולם חייבים להשתתף בו. קולנו נדרש באמירה הברורה הזו.
יוזמה נוספת שאנו שותפים לה רעיונית ויש לנו שם נציגה, היא הקריאה של נשים מכל קשת הציונות הדתית, אמהות, בנות זוג וסבתות לחיילים וחיילות שפועלות למען גיוס חרדים. הנשים הללו קוראות לכל מי שחשה את האבסורד שבו משפחותינו נושאות בנטל הביטחון בעוד אוכלוסיות שלמות אינן שותפות במשימה המשותפת! כל מי ששותפה להבנה שכולנו חיות ומכירות חיי תורה ולימוד תורה, ויודעות היטב שקיום התורה משמעו ׳ללמוד וללמד, לשמור ולעשות׳, ובכלל זה השתתפות בחובה להושיע ישראל מיד צר. להשמיע את הקול המדויק הזה של נשים דתיות-ציוניות. למקבלי ההחלטות ולמחוקקים: לא לאפשר חוק גיוס שהוא למעשה חוק השתמטות! בטח שלא לצד הארכת שירות הסדיר והמילואים, ולא לקבל עוד את המשוואה לפיה לימוד תורה סותר גיוס לצבא. לציבור החרדי - לשאת בעול עם כלל ישראל ולהתגייס למלחמת המצווה | לממשלה - לדחוף בכלים הנתונים בידה לגיוס רחב היקף ולמניעת השתמטות דתית | ולצבא - להיערך להרחבת השורות ולהשתתפות אוכלוסיות נוספות במשימת הביטחון.
הן מזמינות כל מי שמזדהה ומוכנה להצטרף לקריאה לקבוצת הווטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/GV97RElxzkeCjwme1n7lmU
לצד האתגר הגדול להמשיך ולהתנהל באופן אישי וקהילתי תוך כדי נשיאה בנטל, אחד האתגרים המשמעותיים איתו אנו מתמודדים כבר זמן רב הוא אתגר החינוך. ילדי ישראל שעוד לא הספיקו להתאושש מהקורונה, נאלצו ועדיין נאלצים להתמודד עם אתגרי המלחמה.
למטה תנועת הקיבוץ הדתי הצטרפה לפני מספר שבועות אפרת שלומי מקיבוץ סעד, שעמסה את כתפיה את מחלקת החינוך במקומה של מרים זרביב. אפרת ממשיכה לתמוך וללוות את מערכות החינוך הבלתי פורמאלי ביישובי התנועה. וכך כתבה לבקשתנו:
"לאחר חודש של חפיפה נכנסתי לתפקיד באופן רשמי. את החודש הראשון הקדשתי ללמידה והכרות מקרוב. נפגשתי עם מנהלי מערכות החינוך בקיבוצים, למדתי להכיר את ההזדמנויות והאתגרים במערכות החינוך הקיבוציות, ובהם גם את האתגרים הלא פשוטים שהמלחמה זימנה לכולם, ובמיוחד למערכות של סעד ועלומים שחוו את היציאה מהבית לתקופה ממושכת ואת המעבר לבתי מלון או דירות שכורות. אנו מלווים אותם כמובן מאז פרוץ המלחמה.
מעבר לאתגרי המלחמה הספציפיים מצאתי במהלך המסע שלי בין היישובים שלצד השוני בין המערכות- מבחינת מספרי הילדים, היקף ואופי הפעילות - שרוב המערכות מתמודדות עם האתגר של תחזוק מערכת מקצועית ואיכותית, בהובלת צוות יציב ומקצועי ובתשלום סביר להורים. אתגר נוסף שהמערכות מתמודדות איתו הינו שעות הלימודים הארוכות בבתי הספר ושפע החוגים שמייצרים תחרות על זמן הפעילות. גם השילוב בין תנועת נוער לבין מערכת חינוך חברתית מייצר אתגר בקיבוצים רבים ומחייב חשיבה על הייחודיות של כל מסגרת ועל שיתוף הפעולה והאיזונים הנכונים בין התנועה למערכת החינוך.
כחלק מתפקידי אלווה קיבוצים, שיבחרו בכך, בהובלת תהליכים שונים שמערכות החינוך עוברות.
פורום מנהלי חינוך ראשון התקיים בספטמבר בעלומים וכבר אנו עם הפנים לפורום הקרוב שיתקיים ב 20.11 ויעסוק בקשר שבין מערכת החינוך לקהילה. גם ההכנות לסמינרי החורף לנוער - הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינת התאמת התכנים ודיוקם, נכנסו להילוך גבוה והם יתקיימו בע"ה בחודשים ינואר-פברואר. בקרוב יצא הפרסום! וכמובן שאנו נערכים לכנס החינוך המסורתי שלנו שנקבע ל 18-19/3 והוא נמצא בשלבי בישול ראשוניים".
תודה רבה לאפרת על הדברים. אנו מאחלים הצלחה בשלל המשימות החשובות.
הרשמה בקישור המצורף: forms.gle/DZqtHLXmqKB6q32z6