מרחבי עשייה עובלג הלעמ בסופו של דבר אנחנו מאמינים שנצליח. לקראת ראש השנה פתחנו פעם ראשונה את בית הקפה. עשינו אירוע ממש גדול, עם ניגונים לעשרת ימי תשובה, ובאו לא מעט אנשים. אבל אחרי האירוע מישהו ניגש אליי ואמר לי (בצדק), שמי שהגיעו היו מאוהבי הבית, אלה שממילא מחוברים לבית, ולא באו אנשים נוספים מחוץ למעגל. ובאמת התלבטנו איך להגיע לאנשים נוספים. כשפתחנו את בית הקפה מחדש לפני שבועיים, לא ידענו מי יבוא. הפעם לשמחתנו הגיעו מעגלים נוספים, הרבה מאוד צעירים, או משפחות שאין להן שום קשר עם הבית, וזה בהחלט סימן עבורנו שהקהילה נענית. יחד עם זה, ברור לנו שעניין החיבור לקהילה עדיין דורש מאיתנו חשיבה מתמדת, והוא דורש מאיתנו להקצות משאב של כוח אדם, של עובד שהתפקיד שלו לחבר את הקהילה לבית. מינינו אחראי ויחד עם הצוות אנחנו ממשיכים כל הזמן לחשוב בכיוון״. האם עכשיו, כשמוקם אצלכם עוד פרויקט חברתי, הבית המאזן, לא עשויה להיווצר ״תחרות״ על משאב הנתינה של אנשים מהקהילה? ״האמת היא שהחשש הזה עלה, שלא יהיו לנו מתנדבים, אבל אני חושב שזה לא נכון. כי בסופו של דבר אנשים מתחברים למה שטוב להם, וכמו שחלק מהאנשים התחברו לבית בגלבוע, יהיו אנשים שיתחברו יותר לבית המאזן. אולי חלקם יהיו אותם אנשים שרוצים לתת עוד שעה בשבוע, אולי יגיעו אנשים אחרים, ואולי גם מישהו יגיד לעצמו שהרבה יותר מעניין לו להתנדב בבית המאזן מאשר בבית בגלבוע, וזה לגיטימי. אנחנו בסופו של דבר רוצים שאנשים יהיו שותפים במה שקורה פה, וזה לא כל כך משנה איפה. אנחנו נמשיך בדרך שלנו, גם בבית בגלבוע וגם בבית המאזן, להציע לאנשים להיות שותפים. בסופו של דבר, מי שמגיע למירב יודע שזה חלק מהדנ״א של המקום, ואם בסופו של דבר הוא נשאר בבית ולא מצטרף לשום דבר, הוא בעצם לא מתחבר לקהילת מירב״. כמי שהביאו את בשורת הבתים לחיים לקיבוץ הדתי, אפשר בהחלט לראות את ההרהורים הללו כזרקור נוסף שיאפשר גם לבתים האחרים שקמו בשנים האחרונות ברחבי התנועה, להתכונן לקראת הבאות ולהבין טוב יותר את הצרכים לאורך זמן. ובינתיים, עסוקה קהילת מירב בפרויקט הבא שלקחה על עצמה לרגל שנת הארבעים - בית מאזן לנשים שישמש כחלופת אשפוז בבריאות הנפש, בעיקר נשים שעברו תקיפה מינית (ראו על כך בגיליון עמודים הקודם). הבית כבר בנוי ומוכן לקבלת הנשים, ומה שמעכב כרגע את שלב הביצוע זו בירוקרטיה. אלעד: ״יש לנו רשימה של חמישים נשים שהתקשרו בשלושת חודשים האחרונים וביקשו להגיע לבית - אני מניח שחלקן מצאו בינתיים מקום אחר או התאשפזו, אבל אפשר ללמוד מכך על הצורך האדיר בבית מאזן כזה. אין כיום אף בית מאזן שמיועד לנשים בלבד; רק בתים מעורבים ובתים לגברים. וכפי שניתן להבין, רבות מהנשים שמגיעות לבתים המאזנים הן נשים שעברו טראומה מינית וזקוקות להגנה בסיסית״. האם גם כאן תהיה מירב כוח החלוץ שמסמן מטרה והופך למציאות מודל שישוכפל בהמשך בקיבוצים נוספים? מעלה גלבוע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שיתופית שיחה עם הילה שטיין־ספקטור, מזכירת קיבוץ מעלה גלבוע ,1998 קיבוץ מעלה גלבוע עבר תהליך הפרטה בשנת לאחר שנקלע למצב כלכלי וחברתי מורכב מאוד. בתקופה שלפני ההפרטה, הרצונות המנוגדים משני צדי המתרס – אלה שביקשו לקדם הפרטה ואלה שרצו לשמר את הקיבוץ השיתופי – הביאו, בנוסף לקושי הכלכלי, לעזיבה מאסיבית של אנשים, בחלקם חברים מרכזיים בקיבוץ. ההחלטה שהתקבלה אז התוותה תהליך אטי ומתון של הפרטה, כשהחידוש שהיה טמון בה מן ההתחלה היה ההחלטה לפתוח את הבית לתושבים לצד חברי הקיבוץ. מהר מאוד התקבלה ההחלטה שכל תושב שבא לגור בהרחבה, יהיה חלק מהמקום. וכדי שהקיבוץ לא ייחשב כבעלים של המקום והתושבים כנלווים, הוחלט שכל הניהול המוניציפלי עובר לקהילה, והקיבוץ, שהוא חלק מהקהילה, ימשיך להתנהל כקיבוץ שיתופי לצדה. כתוצאה מכך נוצר במעלה גלבוע דגם ייחודי, שלפיו הקהילה – ולא הקיבוץ - היא זו שמנהלת את המקום: את ועדות החינוך והתרבות, את הגיל הרך, את הקשרים עם המועצה. היא האחראית על התשתיות, התברואה וכדומה. למעשה, נוצר דגם שבו הקיבוץ והקהילה פועלים ביחד תוך שיתוף פעולה, בניהול משותף ומסונכרן. מנהל/ת הקהילה ויו״ר הקהילה משתתפים בישיבות הנהלת הקיבוץ כמשקיפים, ויו״ר הקיבוץ ומזכירת הקיבוץ יושבים בהנהלות הקהילה. לקיבוץ נותרו רק שתי ועדות שהן בתחום אחריותו – ועדת משימתיות, שתפקידה לנהל את כל נושא המעורבות החברתית, שיועד לה תקציב בכל שנה; וועדת פר״ח שדואגת לפרט ולרווחה של החברים שזקוקים לכך. קיבוצים רבים עוברים הפרטה - מה מייחד את התהליך שעברה מעלה גלבוע? לצד ״קיבלנו החלטה מושכלת, שהרעיון שלה נשמר עד היום: . תהליכי ההפרטה שעברו ההפרטה, לשמר רמת ערבות גבוהה ושעדיין עוברים קיבוצים רבים, הביאו לתוצאות שונות מקיבוץ לקיבוץ. הבחירה שלנו הייתה ועודנה, להקפיד על העיקרון שתהיה פה קהילה אחת, והשאיפה המשותפת היא לפעול על מנת להגדיל את מספר החברים בקהילה בכלל, ובקיבוץ השיתופי בפרט״. ״ואולם, אופציית הכניסה לחברות בקיבוץ, שפתוחה בפני כל תושב, לא מתאימה לכל אחד, וזאת משום שהשותפות שאנו מקיימים היא ברמה מאוד גבוהה. זה היה חלק מהדנ״א של הקיבוץ מאז ומתמיד. מעלה גלבוע תמיד התאפיינה ברצון ובנכונות לקיים ערבות הדדית גבוהה, ולא ראינו סיבה לוותר על כך רק בשל ההפרטה״. ״במובן הקהילתי, אנחנו כל הזמן מנסים ליצור עוד ועוד ממשקים עם הקהילה, כדי לאפשר את החיבור הזה. בשנה האחרונה התחלנו לפתוח כאן פעם בחודש בית קפה, ולהזמין אליו אנשים מהקהילה, רק בשביל ליצור שוב את החיבור. אנחנו כל הזמן מחפשים את הדבר הבא שיחבר את הקהילה לבית״ 1974 | 1968 שנת הקמה: נפשות 837 | בתי אב 173 משפחות נקלטו בעשור האחרון 92 ענפים מרכזיים: גד״ש, גזר, רפת, לול הודים, מיזמי אנרגיה ירוקה מעורבות מיזמי השילוב המשלב – מסלול לימוד לבחורים על הספקטרום בישיבת מעלה גלבוע קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים פעילויות משימתיות - ליווי קהילות בני המנשה ומרכז הקליטה בבית אלפא, פעילויות עם נשות מלכישוע בית ראשון במולדת – לעולים חדשים מרוסיה ואוקראינה הקמת ״בית צבי״ - בית לאנשים עם צרכים מיוחדים ישיבת הקיבוץ הדתי 18 )2( 800 | עמודים 19 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=