מרחבי עשייה םירוצ ןיע עין צורים ארבעה קולות על תהליך מתמשך קיבוץ בשינוי מתמיד ללי אלכסנדר ודורית רמיאל אומרים על אנשי עין צורים שהם לא שוקטים אל השמרים, ערניים לצורכי הזמן, וקצת חסרי מנוח... בעצם, אנחנו נמצאים כבר כעשרים שנה בשינוי מתמיד. חלוצים בתחום ההפרטה, הקליטה הלא קונבנציונלית, הבנייה הפרטית, המעמד האחיד, ולאחרונה גם בקליטת בנים שאינם דתיים. מה אומרים על זה בקיבוץ? ביקשנו להביא קולות שונים, דורות שונים, שיחוו דעתם על הנושא. , אם לארבעה 91 סימה כהן, ממייסדות הקיבוץ, בת ילדים, סבתא לנכדים ולנינים סימה עבדה כחמישים שנה במשרדי הקיבוץ ורק לאחרונה פרשה מעבודתה. ביום הולדתה התשעים לפני כשנה, היא אמרה: ״השינויים - לא בקלות אפשר היה לקבל אותם ולהסתגל. היו ימים יפים יותר ופחות. עברנו הרבה גלגולים. אבל הכול לטובה! בזכות השינויים הצטרפו אלינו אנשים טובים ואני שמחה על זה. בתינו הומים מתינוקות. והמחירים - פעם היינו יותר קשורים זה לזה. היום, כשגדלנו, יותר קשה ליצור קשרים. אני לא מתביישת - עוצרת אנשים בשביל, מציגה את עצמי ושואלת לשמם. כך נכון לעשות. ככה מתחברים. ההפרטה בקיבוץ עברה בצורה הדרגתית ומתוך ראייה חומלת, ולכן הצליחה. בעיניי, השינויים לא פגעו בקהילה אלא להפך. לפני כן היה פחות טוב. אני מאושרת שאני חיה כאן. בזכות זה אני כמו שאני היום״. . נשואה לבן הקיבוץ, אם לחמישה 57 דורית רמיאל, בת דורית שימשה כיועצת בית הספר ביבנה במשך שנים רבות. כיום היא מרכזת את 'הבית בקהילה' בקיבוץ. מרגישה שאנחנו קיבוץ אמיץ. קיבוץ שמעז לעצור, לבדוק את עצמו, את הנתונים, את ההשלכות. לשאול, לחשוב אחרת. לא להיבהל גם כשזה לא עובר. לנסות להבין יותר את רחשי הלב של הציבור, לעשות את ההתאמות הדרושות ולהצביע שוב. מרגישה שאנחנו קיבוץ זהיר. כל שינוי היה כרוך בהרבה שלבים. ונעשה בהדרגה, מתוך בדיקה מחודשת. רק לאחר התייצבות הספינה על הגלים, ממשיכים הלאה. מרגישה שאנחנו קיבוץ חזק. שמסוגל להתמודד עם האתגרים, עם השינויים, עם פערי הדעות שלא פעם היו תהומיים. מרגישה שאנחנו קיבוץ הקשוב לפרט. שעושה מאמץ לתת מענה מרבי, גם היום, למגוון הצרכים השונים, גם בעתות הפרטה (תמיד אפשר וצריך יותר ויש עוד דרך, אבל אני מרגישה שהקו הוא כזה). ולא שהכול הלך חלק, ממש לא... היו בדרך ימים לא פשוטים, לפעמים קשים. היו מתחים, כעסים, חשדנות, ועדיין יש. והיו אינטרסים, ולפעמים יש לחברים תחושה של ״מחטף״ כזה או אחר. גם לי, אישית, היו ימים לא פשוטים בדרך. אין ספק שהשינוי של קליטת בנים שאינם דתיים, היה משוכה משמעותית ומורכבת. אבל השינוי נעשה עם המון מחשבה ובזהירות ואני מתפללת שלצד הדברים הטובים שהוא הביא (משפחות שזכו סופסוף לבנים בקיבוץ, ונכדיהם שפוקדים את בית הכנסת) - נדע להמשיך לנהל אותו בצורה נכונה ומאוזנת ונצליח לשמור על הצביון שלנו, על הערכים שחשובים לנו ועל מערכת החינוך שלנו, גם הלאה. 1949 | 1946 שנת הקמה: נפשות 760 | בתי אב 190 משפחות נקלטו בעשור האחרון 60 מרכזיים: ענפים אירוח, גד״ש, רפת, אנרגיה סולארית מיזמי מעורבות: בית לחיים – לבוגרים עם צרכים מיוחדים קייטנת שילובים (גבעות) גרעין צבר צהלי בסופו של יום, כשאני עוצרת להביט על כל השינויים הרבים שנעשו כאן ועל תוצאותיהם, אני בהחלט יכולה לומר שאנחנו קיבוץ אמיץ, זהיר, חזק וקשוב. ומייחלת שנשכיל להתמודד עם האתגרים שבדרך. כשהייתי בסוף שנות השלושים לחיי, עמדתי באסיפה כלשהי ואמרתי שזה מאוד מחמיא להישאר כל כך הרבה שנים 'הצעירה' של הקיבוץ, אבל זה גם מאוד מדאיג. היום ברוך השם אנו מתברכים במשפחות צעירות שמצטרפות אלינו מדי שנה ומעורבות בתפקידים ובהתנדבות, והמוני ילדים ממלאים את השבילים. וגם זה אתגר: איך מחברים? איך גורמים לתחושת שייכות? ועל זה אנחנו עובדים היום. יהי רצון שנעשה וה' יצליח דרכנו. , בת הקיבוץ, אם לארבעה 45 יעל אופק (ניר) בת יעל היא עובדת סוציאלית בתחום של התפתחות הילד - הדרכה ופיקוח. האמת, עד שהוצגה לי השאלה, לא שמתי לב שזה הנרטיב שלנו... שינוי והתחדשות. השינוי המשמעותי בעיניי הוא קליטת הבנים שאינם דתיים. זה היה שינוי יזום, הוא לא היה הכרח אבל עלה מתוך צורך אצל חלק מהמשפחות, הורים שלא זכו לבן/בת שיגורו בקיבוץ. בניגוד להפרטה, שהייתה כורח המציאות - אז לא הייתה ברירה; היינו חייבים למצוא דרך להיחלץ ממצבנו. בפועל, אין שום שינוי שבדיעבד אני מתנגדת לו או חושבת שהיה טעות. להפך. אני חושבת שהשינויים עשו לקיבוץ טוב גם אם הדרך שבה הם נעשו לא תמיד הייתה פשוטה. ויש לי ביקורת על חלק מהתהליכים. יש בקיבוץ תופעה מעניינת. ברוב מהשינויים שעשינו, ההצבעה הראשונה לא עברה, לפעמים גם השנייה. היו ויכוחים, נעשו התאמות, ובסופו של דבר השינוי עבר. היו מי שראו בזה, בזמנו, בעיה, שתלטנות. תחושה שלא מקבלים את רצון הציבור. אחרים ראו בזה נחישות וגם הקשבה למצב, התאמה לצרכים. דיוק הדברים. זה מורכב. אני חושבת שכל צד היה צריך להיות יותר קשוב לצד השני, כדי שהתהליכים ייעשו טוב יותר. כעו״ס, יש לתהליכים המון חשיבות בעיניי, גם אם התוצר לא הגיע לידי השלמה. באופן אישי, מצד אחד השינוי מרגש ומשמח במארג החברתי, ובמקביל, יש גם געגוע לעין צורים של פעם. היעד הבא לדעתי, הוא לבסס את החוסן הקהילתי, לחזק את החברה שעמדה בצורה מרשימה בכל הטלטלות הללו והגיעה להרבה הישגים, אבל כעת היא צריכה חיזוק. אני מקווה ומאמינה שעם הנהגה חזקה, אמיצה, קשובה ורואה את צורכי הפרט והציבור, נוכל להשיג גם את היעד הזה. ואם לשלושה, שבע שנים בקיבוץ 32 לירז לוי־לדל, בת לירז היא אשת חינוך וקרימינולוגית שיקומית אני רואה בהתחדשות דבר נפלא וחיוני להמשך הקיום. ממש כמו בטבע, בלי התחדשות - אין המשכיות. כשרק הגענו לקיבוץ, הקליטה לא נראתה באופק. הגענו מתוך רצון לחיות בקהילה קיבוצית, ערכית, דתית ופלורליסטית. מצאנו את המקום ככזה שעונה על מרבית מהערכים שלנו. היום, מקיבוץ שחיכה לאכלוס ולקליטה, הפכנו לכזה שכבר אין בו כמעט יכולת להכיל את כמות הזוגות והמשפחות הרוצות להגיע לכאן. אני חושבת שהשאלה החשובה והמהותית באמת היא, האם ההתחדשות מגיעה מתוך רצון, או מכורח? אילו מחירים אנחנו מוכנים לשלם? האם אנחנו מבינים את הברכה והשפע שההתחדשות מביאה איתה? או שמא רק חוששים מהלא נודע ומהשינויים המואצים? האם ניתן בכלל למנוע אותם? לדעתי, למרות החששות, אין כאן שני מחנות של 'ישן' ו'חדש'. ברובם הם בעלי קשרי משפחה וגם ה'חדשים', ובתוכם גם אנחנו, מודעים היטב לחשיבות הערכית שבשימור המסורת הקיבוצית והקהילתית, ויש להם הערכה גדולה לוותיקי עין צורים שעיצבו את צביונה הייחודי של הקהילה. בעיניי, צריך להיות איזון בין הכורח לבין הבחירה. בין מה שהמציאות מזמנת, לבין ההשלכות של הדברים לעתיד. התחדשות היא דבר כל כך טבעי וחיוני וללא התחדשות אין המשך קיום – אך לא במובן של 'חדש מפני ישן תוציאו', יותר במובן של התחדשות כמו חודשי השנה: מחד לשמור על המחזוריות, המנהגים וההרגלים, לשמר את העיקר ולעגן את העקרונות החשובים לנו, ובמקביל לקבל בברכה את החדש, כי הוא אכן מביא איתו הרבה ברכה, שפע וצמיחה. ״אני חושבת שהשאלה החשובה והמהותית באמת היא, האם ההתחדשות מגיעה מתוך רצון, או מכורח? אילו מחירים אנחנו מוכנים לשלם? האם אנחנו מבינים את הברכה והשפע שההתחדשות מביאה איתה?״ (לירז לוי לדל) 28 )2( 800 | עמודים 29 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=