מרחבי עשייה םימולע עלומים הדרן לקהילה: הצגת ילדי הקיבוץ בחינוך הבלתי פורמלי שרה ג'ין אחת לשנה, כבר יותר מעשור, נוהגים ילדי הקיבוץ בחינוך הבלתי פורמלי בעלומים לתת מתנה לקהילה, ולהביע את תודתם בשיר, בזמר ובמשחק, על כל מה שקיבלו במהלך שנת הלימודים. במהלך החופש הגדול הילדים עובדים על ערב תרבות שמיועד לכל הקהילה, ומכינים הצגה הבנויה מברכות, משחק, שירה ומוזיקה והמשולבת בסרטים הומוריסטים שהילדים מכינים עם הצוות החינוכי, בהדרכתן של שתי במאיות שהן חברות הקיבוץ – אסתר מרכוס ועדי מוגיל. המגוון מאפשר לילדים מכל שכבות הגיל והכישורים להשתתף כל אחד במדיום שמתאים לו, ובדרך זו כל הילדים מעורבים - מי בקדמת הבמה ומי מאחורי הקלעים. לא פעם קורה שבערב זה מתגלה כשרון בלתי צפוי של אחד הילדים וזה בהחלט מרגש. התוצאה שעולה על הבמה חשובה ומשמעותית לילדים ולקהילה אך ברור לכולנו שהתהליך שהילדים עוברים בדרך אל התוצר הסופי, משמעותי לא פחות. כך לדוגמה כתבה לנו אמו של אחד הילדים: ״זה ערב משמעותי ומוצלח לקהילה... השנה 1966 שנת הקמה: נפשות 530 | בתי אב 100 משפחות נקלטו בעשור האחרון 28 מרכזיים: ענפים גד״ש, מטע אבוקדו, הדרים, ומטע חוחובה, מערך גזר, תפוא ופלפל, בית אריזה, רפת מיזמי מעורבות: בית כלנית לנשים עם צרכים מיוחדים גרעין צבר מכינת יונתן קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים ״ההצגה היא עבורי זיכרון ילדות ממש כיפי ומשמעותי. זה היה שלנו, משהו ייחודי בעלומים. תמיד היה כיף להשתתף ולהשקיע. עכשיו כשאני מדריכה אני מרגישה מעין סגירת מעגל כאשר אני עוזרת לילדים להצליח וליהנות, למרות הקשיים והחששות שהם לפעמים חווים. תוך כדי התהליך נזכרתי איך אני הרגשתי בתור ילדה ומהמקום הזה היה לי מרגש ומשמעותי לעבוד עם הילדים״ (מדריכה, בת משק) הגיעו הרבה מאוד מבוגרים שאין להם נכדים במערכת החינוך הבלתי פורמלי וזה ממש משמח לראות. בתור אמא, אני רואה את המחויבות של הילדים ואת היצירתיות... ואת התהליך שבו הבמאית והצוות מוצאים לכל אחד משהו לעשות״. אחת המדריכות במערכת החינוך, שהיא בעצמה בת משק, כתבה: ״ההצגה היא עבורי זיכרון ילדות ממש כיפי ומשמעותי. זה היה שלנו, משהו ייחודי בעלומים. תמיד היה כיף להשתתף ולהשקיע. עכשיו כשאני מדריכה אני מרגישה מעין סגירת מעגל כאשר אני עוזרת לילדים להצליח וליהנות, למרות הקשיים והחששות שהם לפעמים חווים. תוך כדי התהליך נזכרתי איך אני הרגשתי בתור ילדה ומהמקום הזה היה לי מרגש ומשמעותי לעבוד עם הילדים״. לעומתה מעידה מדריכה אחרת, שנקלטה בעלומים: ״זה מיזם מאוד ייחודי. כשסיפרו לי שההצגה היא מתנה לקהילה, לא הבנתי למה הכוונה, אבל עכשיו אחרי שהעלינו את ההצגה, אני מבינה. ההשקעה של כל השותפים מעבר לשעות העבודה מעבירה מסר מאוד משמעותי לילדים. אני מרגישה שדרך ההצגה חינכנו את הילדים להיות שותפים במשהו גדול, לתת ולעשות מתוך רצון ולא מתוך צורך! זכינו ללמוד מנשים גדולות שעומדות מאחורי המיזם, ונותנות מעצמן, וזה בהחלט מסר חשוב לדור הבא״. השנה, בשל מבצע 'עלות השחר' ואחריו אֶבל של אחת ממובילות הערב, היו שהציעו לוותר על ההצגה שנדחתה פעמיים, אבל התעקשנו להעלות אותה, כדי להעביר לילדים מסר חשוב: לדבוק במשימה ולא לוותר, גם אם הדברים לא מתקיימים בקלות. ההצגה נקראה 'שלושים ושלוש ושליש', והנושא היה 'שירים ישראליים'. קהל גדול של אנשים במגוון גילים הצטרף לשירה ומחא כפיים בהתלהבות. הילדים עצמם מעידים: ״ההכנות להצגה דרשו הרבה שיתוף פעולה״; ״היה קשה אבל גם מצחיק״; ״היה לנו מלחיץ כי לא רצינו לעשות פשלות, אבל בסוף זה היה שווה את זה כי היה כיף ומרגש ונהנינו מאוד להשתתף״. אחד מהילדים שלא רצה להשתתף אמר: ״התביישתי להופיע אבל המדריכה נתנה לי תפקיד לעזור בהכנת התפאורה והאביזרים... היה לי כיף לראות את סבא וסבתא שלי נהנים מההצגה״. לסיום, נשאר רק לומר תודה לכל הילדים, לצוות החינוך ולאסתר מרכוס ועדי מוגיל, שמתעקשות להמשיך את המסורת היפה והייחודית הזאת בכל שנה ושנה. 30 )2( 800 | עמודים 31 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=