מרחבי עשייה הנבי תצובק קבוצת יבנה תכנית תל״מ אסף בית אריה ניתן לומר שמאז הקמתה, אי־אז לפני שמונים או תשעים שנה (תלוי איך סופרים), קבוצת יבנה משקיעה רבות במעורבות חברתית. לא בהצהרות, אלא בעשייה פעילה במיזמים שונים וארוכי טווח. זה התחיל בשנות החמישים עם ׳חברות הנוער׳ שהתחנכו בקיבוץ והמשיך בהתגייסות לפרויקטים שונים של חינוך והתיישבות במדינה הצעירה, פעילות מגוונת בתחום קליטת העלייה – אולפני עברית, אולפני גיור, בית ראשון במולדת, נעל״ה, ועוד. העשייה נמשכת גם בשנים האחרונות, עם גרעיני צב״ר, בית לנשים עם צרכים מיוחדים, ותוכנית תל״מ שעליה התבקשתי לספר. ימודים, לעסוקה, תאז מה זה תל״מ? אלו הם ראשי תיבות של גורים. תכנית לאומית המיועדת לצעירות וצעירים במצבי מ , המציעה להם שנה של תעסוקה ומגורים 26–20 סיכון, בגילי בקיבוצים, במקביל ללימודי הכשרה מקצועית או הכנה ללימודים גבוהים, או השלמת בגרויות. במסגרת זו ניתנת לצעירים הזדמנות לניהול חיים עצמאים בסביבה כפרית שקטה ותומכת, לצד פעילויות העשרה וסדנאות כישורי חיים. התוכנית פועלת מעל עשרים שנה ומשתתפים בה מעל מאה צעירים בשנה בקיבוצים בכל הארץ. הרעיון הוא להוות פלטפורמה לקידום ופיתוח צעירים מהפריפריה החברתית־גאוגרפית בישראל. תל״מ מבקשת לייצר סביבה ותנאים המאפשרים נקודת זינוק טובה יותר לחיים עצמאיים - תנאים המאפשרים התפתחות אישית ומקצועית, חיזוק יכולות הצעירים לקחת אחריות על חייהם ועתידם. בתום התוכנית יוצאים הצעירים מצוידים בכלים לחיים יצרניים ועצמאיים. בעבר התוכנית הייתה מיועדת רק עבור צעירים מקהילת יוצאי אתיופיה. לפני כשנתיים, לאור הצלחתה וההבנה כי ביכולתה לסייע למגוון צעירות וצעירים, התקבלה החלטה לפתוח את התוכנית לאוכלוסיות נוספות. התוכנית מופעלת על ידי התנועה הקיבוצית וממומנת על ידי כמה גופים ממשלתיים. לפרויקט יש תהליך מיון והשמה מסודר של חניכים וחניכות ומערך ליווי מקצועי. בכל קיבוץ יש רכז/ת שמלווה את החניכים בממשקים השונים שביניהם לבין הקהילה ומקומות העבודה. לפני כעשר שנים, ביוזמה ״מלמטה״ של חברים בקיבוץ, וגם מתוך צורך במענה לצעירים שרצו להתגורר בקהילה דתית, התחילה התוכנית לפעול גם אצלנו, ביבנה. היינו הקיבוץ הדתי הראשון (והיחיד עד היום, לצערי) שבו פועלת התכנית. מאז עברו אצלנו כבר כמה עשרות חניכים. ראשי התוכנית הארצית, בתק״ץ ובמשרד הרווחה, מדגישים בכל הזדמנות את ההצלחה הגדולה של הפרויקט ביבנה. חלק משמעותי בהצלחה הזו הוא הליווי הצמוד והמסור, הרבה מעבר למינימום הנדרש, של האחראיות על התכנית מטעם הקיבוץ - רבקית שריד שנושאת בעול מתחילת הדרך ולצידה איילת אריכא. מדובר על ליווי שמצריך התגייסות רבה. סבלנות, הכלה, שיתוף פעולה עם מנהלי ענפים וגורמים שונים בקיבוץ. גם מנהלי הענפים בהם עובדים החניכים נדרשים למידה לא מבוטלת של גמישות ונכונות להתמודד עם אתגרים שונים. יש לציין שעבודת החניכים 1941 שנת הקמה: נפשות 780 | בתי אב 192 משפחות נקלטו בעשור האחרון 36 ענפים מרכזיים: מדגרה ולולי רבייה, הודים (יפה הוד), מפעל שימורים, מרכז מזון לרפתות, גד״ש, מפעל שעונים - עדי מעורבות מיזמי הבית בקבוצה לנשים עם צרכים מיוחדים גרעין צבר תכנית תל״ם-ית״ד – תעסוקה, לימודים הכשרה מקצועית ומגורים ליוצאי הקהילה האתיופית וצעירים בסיכון קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים בקיבוץ אינה התנדבותית, אלא תחת יחסי עובד-מעביד מלאים ותמורת משכורת מסודרת כחוק. כמובן שלצד ההצלחות הרבות יש גם אכזבות וקשיים, כולל מקרים של חניכים שלא מסיימים את השנה מסיבות שונות. אך העדות הטובה ביותר להצלחה היא העובדה שבמקרים רבים בתום השנה, יש רצון להמשך עבודה, הן מצד המעסיקים והן מצד החניכים. אם ניתן לאפשר לחניך שסיים את התוכנית להמשיך להתגורר ולעבוד בקיבוץ אנו עושים זאת בשמחה. השאיפה היא שחניכי התכנית ישתלבו בקהילה במרחבים שונים גם מעבר לעבודה. עומק ההשתלבות תלוי בעיקר ברצון והצורך שלהם בכך. בנים) 6 בנות ו־ 3 כיום יש אצלנו מקום לתשעה חניכים ( המשתלבים בענפים שונים בקיבוץ – חקלאות, מזון, תעשייה, גיל הרך ועוד. תקופת הקליטה לעתים מאתגרת - היכרות עם מקום עבודה חדש, למידת התפקיד, היכרות עם השותפים לעבודה ועם אורח החיים הקיבוצי, מה מותר ומה אסור, המרחק מהבית ומהמשפחה, מגורים משותפים, תחושת זרות...עם כל אלו ועוד, חברי התוכנית מתמודדים. כאמור, יש משמעות גדולה לחיבור בין הצעירים לקהילה לטובת שני הצדדים. יש לכך דוגמאות רבות. בחרתי לספר על שני מקרים כאלו שהיו בשנים האחרונות ומאוד ריגשו אותי באופן אישי. בחג הסוכות לפני מספר שנים התקיים בקיבוץ ערב של ״סוכות מארחות״, לפי תפוצות שונות שמהן הגיעו חברים בקיבוץ שסיפרו על עברם ועלייתם ארצה. בסוכה אחת שהייתה אטרקטיבית במיוחד, סיפרו כמה מחניכי תל״מ שגרו בקיבוץ באותה עת את סיפורם הייחודי והמרתק. מקרה אחר התרחש לפני מספר שנים כשאת הארץ שטפה מחאה סוערת וכואבת של קהילת יוצאי אתיופיה. אנו ראינו בכך הזדמנות להמחיש לחברים והנוער בקיבוץ איך נראית המדינה מנקודת מבטם של צעירים מפגשים שהיו טעונים ומשמעותיים 3-2 יוצאי העדה. התקיימו מאוד. זכורה לי אמירה מרגשת מאוד של אחד החניכים שנתקל בנערותו באירועים קשים ואלימים, גם מול המשטרה, שאמר שכאן (בקיבוץ) זה המקום הראשון שבו הוא מרגיש בטוח ומוגן. שני המקרים הללו היו הזדמנות עבורם לספר ובעיקר הזדמנות עבורנו לשמוע, לא בתקשורת או בהרצאה מוזמנת, אלא ממקור ראשון, מאנשים שחיים איתנו את סיפורם. לסיום, מדובר על פרויקט חשוב משני היבטים: תרומה גדולה להשתלבות מוצלחת של הצעירים הללו בשוק העבודה ובכלל. חיזוק של היכרות, שייכות, ערבות הדדית ולכידות בחברה הישראלית. מומלץ לקיבוצים לבחון את האפשרות להפעיל תכנית כזו אצלם. חניכי תל"ם-ית"ד בעבודה בענפי הקיבוץ תל״מ מבקשת לייצר סביבה ותנאים המאפשרים נקודת זינוק טובה יותר לחיים עצמאיים - תנאים המאפשרים התפתחות אישית ומקצועית, חיזוק יכולות הצעירים לקחת אחריות על חייהם ועתידם. בתום התוכנית יוצאים הצעירים מצוידים בכלים לחיים יצרניים ועצמאיים 32 )2( 800 | עמודים 33 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=