מרחבי חלימה ?ונימיב םג 'רבחמה ףקמה' תויהל לכונ םאה האם נוכל להיות 'המקף המחבר' גם בימינו? נעמה סולטניק במסגרת חגיגות יובל השמונים לקבוצת יבנה (ותשעים לרודגס), בירך נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, בבית הכנסת שבקיבוץ, וניצל את הבמה בפנייה לכלל חברי הקיבוץ הדתי ׳להמשיך להיות המקף המחבר, להמשיך להיות פורצי הדרך, פורצי החומות, הגשר המחבר בין המחנות השונים בחברה הישראלית׳. כעשרים שנה קודם לכן, בחגיגות השישים לקבוצת יבנה, היה זה אביו, הנשיא חיים הרצוג, שבירך את קבוצת יבנה ואמר דברים דומים: ׳ידידיי, באתי בערב זה לברך אתכם, לעודד ולהתעודד, לראות את הישגיכם בכל תחומי העשייה והיצירה, אך באתי גם לתבוע מכם להמשיך ולשמש חלוץ לפני המחנה, כי האתגרים והמשימות הניצבים בפני העם והמדינה, גם אם הם נושאים אופי אחר, הם אינם נדלים לעולם׳. צודקים כבוד הנשיאים. לקיבוץ הדתי יש אכן בשורה חשובה ורלוונטית לכלל החברה הישראלית. במציאות של הקצנה דתית וגם חילונית, הקיבוץ הדתי מציב אלטרנטיבה של יהדות הנאמנה למסורת והקשובה לשינויים, יהדות ממלכתית וציונית, חומלת ורלוונטית, עם אחריות חברתית רחבה, ויכולת הכרעה תוך לקיחה בחשבון של מציאות מורכבת. במציאות של קרעים חברתיים הולכים ומתרחבים, של בידוד, אלימות ותרבות של ׳אני ואפסי עוד׳ – מציב הקיבוץ הדתי אלטרנטיבה של חברה עמלה, רב דורית, הפועלת יחד כקהילה מתוך אחריות ושותפות, לטובת הכלל. אך מה פירוש להיות ׳המקף המחבר׳ בימינו? ואיך תבוא לידי ביטוי החלוציות הנדרשת לנו כיום? כולם מכירים את הגדרת החלוץ ששמע זאב ז׳בוטינסקי מפיו של יוסף טרומפלדור, עם האמירה האלמותית ׳חסר גלגל? אני הגלגל׳. אלא שהיום, איננו יכולים להסתפק במעשה של היחיד, אפילו לא של קיבוץ שלם. החלוציות החברתית שאנו משוועים לה ושנתבעת מאתנו, זקוקה ליותר מגלגל; נדרשים לה גלגלי שיניים שיובילו את המהפכות החברתיות ואת השינויים הנחוצים. איננו יכולים לעשות זאת לבד. ניקח לדוגמה את מהפכת השירות הצבאי של הבנות הדתיות. מי היה מאמין, לפני חמש עשרה שנה בלבד, גיוס של בנות 40% שנגיע כיום ל־ דתיות לצבא. זה באמת בלתי נתפס, והמהפכה עדיין בעיצומה. אפשר לנסות לנתח את המגמה וגורמיה, אבל ללא ספק, לקיבוץ הדתי היה ויש עדיין חלק מכריע בשינוי הגדול הזה, שאדוותיו והשפעותיו הן הרבה מעבר לשירות הצבאי, החשוב כשלעצמו. פורצות הדרך הראשונות היו חיילות דתיות, רבות מהן בנות הקיבוצים הדתיים, שלאורך השנים התגייסו לצבא גם כשהדבר כמעט לא היה מקובל, והן אשר סללו את הדרך לבאות אחריהן. הקיבוץ הדתי , שבמשך כמה עשורים ועד היום מנגיש ׳אלומה׳הקים את ארגון את הידע הנדרש לבנות דתיות שבוחרות להתגייס, גם כשבבתי הספר שלהן מסרבים לסייע להן לקבל את המידע החשוב להליך הגיוס, והוא מהווה כתובת לחיילות הדתיות גם לאחר גיוסן. מכינת הקימו מרכז יעקב הרצוג והקיבוץ הדתי את 2006 בשנת שנועדה להכשיר בנות צהלי – מכינה קדם צבאית לבנות דתיות שהחליטו להתגייס לצבא, שלא במסגרת גרעיני המדרשות. צהלי הייתה מכינה יחידה מסוגה במשך עשור, והיא כמעט יחידה אתגרים רבים לפנינו, והקיבוץ הדתי קשור היום בדרך זו או אחרת במספר מהפכות קריטיות שישפיעו על המשך עתידנו. כמו למשל סוגיית הגיור, האקוטית במיוחד לנוכח גלי העלייה הגדולים, וכן סוגיית דרכי הקבורה (ליקוט עצמות שהחל בקבוצת יבנה), כדי להבטיח את עתיד ילדינו ונכדינו בארץ *המאמר נכתב לפני פרוץ משבר המהפכה המשפטית גם כיום (ועדיין היחידה הדוגלת בשירות נשים בצבא לכתחילה, ,מדרשת רוניולא בדיעבד). מאז, נולדה לצהלי אחות קטנה, וכיום שתיהן מהוות כתובת וסמל בחברה הישראלית לשירות צבאי של הבנות הדתיות. ספר ההלכה הראשון לחיילת הדתית , נכתב על ידי הרב אלי רייף המלמד בצהלי, והוא שלום בחילך׳׳ כבר בגדר ״פק״ל חובה״ בקרב רבות מהחיילות הדתיות. אם בשנים הראשונות של צהלי, היה קושי לפתוח את השנה בשל מיעוט חניכות, המצב כיום הוא שמאות מועמדות טובות מנסות להתקבל למכינה, ואין די מקום עבורן. במקביל, מתחזקת המודעות לצורך בשנת הכנה לפני צבא גם עבור הבנות הדתיות, ולא רק הבנים, ויש לחזק מגמה זו. הדוגמה של צהלי מלמדת כיצד אמונה בצדקת הדרך, גם כשצועדים בה בתחילה כמעט לבד, יחד עם מהלכים אידיאולוגיים נבונים של בניית תשתיות והכשרת השטח, יכולה להניע את גלגלי המהפכה ואת השינויים החברתיים החשובים לנו. את החוכמה הזאת הבינו מי שהקימו את המוסדות החינוכיים והחברתיים המפוארים של הקיבוץ הדתי, תנועה קטנה המתהדרת במספר מרשים של מוסדות על תיכוניים הפועלים ישיבת מעלה גלבוע, מדרשת עין במסגרת הקיבוצים הדתיים: מכינת רוח (מחלוצות מוסדות לימוד התורה לנשים),הנצי״ב (ובקרוב אי״ה השדה בבארות יצחק, מכינת צהלי בעין צורים , מדרשת רוני במשואות יצחק ומכינת שלוחה בקבוצת יבנה) יש במה להתגאות!יונתן בעלומים. למוסדות אלה מגיעים בעיקר נערים ונערות מחוץ לקיבוץ הדתי, לרוב מריכוזים עירוניים, ורבים מהם פוגשים לראשונה את אורח חיינו בצורה בלתי אמצעית. ואף כי גם צוות ההוראה, הרבנים והרבניות המלמדים במוסדות אלה, מגוון ומגיע לאו דווקא מהקיבוץ הדתי, כולם מביאים את בשורת היהדות הממלכתית, הסובלנית, הרואה במורכבות חלק מהותי מחיינו. הצעירים והצעירות הבאים אלינו צמאים למסר שונה בנוף של עשרות מוסדות אחרים, המדברים בשפה אחידה ומונוליטית. הם מבקשים מסרים מורכבים, של מחויבות הלכתית לצד הטיית אוזן ולב למגוון של קולות בחברה, ואמירות שמציבות גם סימני שאלה ולא רק סימני קריאה. זהו הקול הייחודי שלנו, ועלינו להשמיע אותו בגאון. במיוחד כי אנחנו מיעוט. בשנה שבין סיום התיכון לגיוס לצבא, אנו מאפשרים לאותם צעירים וצעירות לקיים בירור מעמיק של זהותם היהודית והחברתית, שהיא קריטית לעיצוב השקפת עולמם. ואף כי לכל מוסד אפיונים ודגשים הייחודיים לו, קו אחד מחבר בין כולם: הגיוון הלימודי, הלמידה מכל אדם, פתיחת בתי המדרש למגוון קולות, והבנה לעומק של מהות ׳תורה עם חיי קבוצה׳ ושל יהדות בעלת אחריות חברתית. המסר הזה ממשיך ומלווה את אותם צעירים וצעירות גם בעוזבם את המוסדות הללו – במהלך השירות הצבאי ואף בחייהם האזרחיים, ובכל מפגש שלהם עם חברים לנשק, לעבודה, לבילוי ובמשפחה. אתגרים רבים לפנינו, והקיבוץ הדתי קשור היום בדרך זו או אחרת במספר מהפכות קריטיות שישפיעו על המשך עתידנו. כמו למשל סוגיית הגיור, האקוטית במיוחד לנוכח גלי העלייה הגדולים, וכן סוגיית דרכי הקבורה (ליקוט עצמות שהחל בקבוצת יבנה), כדי להבטיח את עתיד ילדינו ונכדינו בארץ. אבל לא פחות חשוב מכך, ברוח של יהדות מחברת שהחברה הישראלית כל כך זקוקה לה בימים אלה, רוח שתקרר את הלהבות ותאפשר שיח וקרבה גם בין בעלי דעות מנוגדות, בכל סוגיה שעולה על הפרק. מוסדות החינוך העל תיכוניים של הקיבוץ הדתי - הישיבה במעלה גלבוע, המדרשות והמכינות - הם מכפלת כוח. הם מפיצי הבשורה של תנועת הקיבוץ הדתי; אי של מתינות בים גועש של קיצוניות. מוסדות אלה זקוקים לתמיכת התנועה על מנת להגדיל תורה ולהאדיר, להיות ׳גלגלי השיניים׳ של המהפכות שבדרך, בשליחותם החלוצית להיות ׳המקף המחבר׳ של החברה הישראלית. , נשואה לארי, אם לארבעה. 53 בתנעמה סולטניק, מנכ"לית מכינת צהלי ומדרשת רוני. חברת קבוצת יבנה. לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז ירושלים. משמשת היום בועד מנהל של מועצת המכינות, תנועת "בארצנו", "אלומה" ויו"ר ועד מנהל בית הספר העל יסודי בקבוצת יבנה ומרכזת את ועדת צעירים בקיבוצה. 46 )2( 800 | עמודים 47 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=