מרחבי חלימה פעילי התנועה שרה עברון מזכ״לית התנועה הדבר הכי משמעותי לי במסגרת העבודה הוא תהליך ההתחדשות – הנעת התנועה איך אני רואה את התנועה בעשור הקרוב? אני רואה את כל קיבוצי התנועה גדלים מספרית, והופכים משפחות הרואות בהם 300–200 ליישובים שבהם מתגוררות 3000–1000 בית. ויש קיבוצים או יישובים שמגיעים אף ל־ נפשות. היישובים כולם צומחים ומתגוונים. האתגר הגדול בכל יישוב הוא בנייה של קהילות רב־דוריות ומתחדשות. אני רואה אתגר גדול לעצם קיומו ולאפשרות שגשוגו של המרחב הכפרי בכלל, אל מול תנופת העיור והבנייה בישראל. הפתרונות המידיים והקלים, שלעתים נבחרים על ידי מקבלי ההחלטות, אינם לוקחים בחשבון את תרומתם החיונית של המרחב הכפרי והחקלאות. זו תהיה חזית קריטית עבורנו. אני רואה אתגר גדול בטיפוח זהות מקומית וייחודית בעולם גלובלי. מהותנו בייחודנו! ואנו נידרש לגבש ולבנות זהות מכילה ומורכבת המחברת בין זהויות שונות. אני מקווה לראות צמיחה של עוד מוסדות רוח ייחודיים בתנועה שלנו, שיפיחו רוח גדולה ומחברת השוזרת יחד את הנהגותיהם ועשייתם של המוסדות הוותיקים בפרויקטים משותפים. אני חולמת על התחדשות הרוח ביצירה תרבותית ודתית: שירה וספרות, לימוד תורה אמנות ויצירה, המוצאים מרחבי שיתוף ליצירתם, ומעודדים בעצם קיומם יוצרים אחרים. אני חולמת שיקומו מתוכנו נושאי בשורה שיהיו השראה לנו ולחברה הישראלית, וישמיעו קולם: במילים ובייצוגים אמנותיים מגוונים. אני חולמת על הנהגה רוחנית נשית, לצד זו הגברית, לא רק במוסדות התנועה אלא גם ביישובים עצמם! אני חולמת על שותפויות מקומיות ואזוריות המחברות בין אנשים ויישובים, במרחב הכפרי ובין העיר לכפר, בין האוכלוסיות השונות, ובמעשים של תיקון וחיבור. אני חולמת על דור צעיר שיפתח חקלאות חכמה וטכנולוגית, המשלבת את העבודה בשדה ובמשק החקלאי עם מיטב ההמצאות והחידושים הטכנולוגיים. דור צעיר עם גאוות יחידה של מובילי תחום ביטחון תזונתי, קיימוּת, שמירה על מרחבים ירוקים שיהיו החמצן עבור המדינה כולה. זה דורש שינוי תודעה כולל. אני חולמת על רשת של קהילות מעשה המחוברות לחזון ערכים משותף של תורה ועבודה, והחיבורים ביניהן. אני רואה חברה מגוונת, מכילה ומצמיחה, שתוכל להיות כר פורה לעשייה חברתית, חקלאית, דתית, עם ערבות הדדית חזקה ומחויבות גבוהה למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי. אני מקווה לראות את הקמתו של יישוב חדש (אחד או יותר), שיהיה חדשני באופיו, ברוח תורה ועבודה, שאוכלוסייתו תשים במרכז עשייתה המשותפת שליחות חברתית, ערבות הדדית וחקלאות, מתוך תפיסה יהודית רעיונית. יישוב שיהיה מעורב באוכלוסייתו ותיתכן בו גמישות והכלה. אני חולמת על אנשי דור ההמשך שייקחו בשמחה את הובלת התנועה למחוזות חדשים ולמחוזות מוכרים ויחברו בין ישן לחדש. אני חולמת על התחדשות הרוח ביצירה תרבותית ודתית: שירה וספרות, לימוד תורה אמנות ויצירה, המוצאים מרחבי שיתוף ליצירתם, ומעודדים בעצם קיומם יוצרים אחרים. אני חולמת שיקומו מתוכנו נושאי בשורה שיהיו השראה לנו ולחברה הישראלית, וישמיעו קולם: במילים ובייצוגים אמנותיים מגוונים חברת קיבוץ סעד, אם לחמישה וסבתא לאחד־עשר. בעבר הייתה מחנכת ומנהלת בבית הספר בקבוצת יבנה, ראש אגף במנח״י ומנכ״לית שרה עברון, מרכז יעקב הרצוג. אבירן ניצן מנהל אגף כלכלה וקשרי ממשל בתנועה ניהול ממשקי פעילות כלכליים של תחומי אחריות/ פעולה: מטה התנועה ומוסדותיה, ייזום והפעלת תכניות בעלי גוון כלכלי לטובת קהלי היעד של האגף: משקי התנועה, פעילויות כלכליות של המשקים וצורכי הפרט – חברי התנועה, ייצוג התנועה בארגונים ובמוסדות כלכליים בכלל וחקלאיים בפרט, סיוע למשקי התנועה במציאת פתרונות לאתגרים שונים, קידום אינטרסים של כלל חברי התנועה בפני הרשויות השונות ובכללן, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הדבר המשמעותי לי ביותר בעבודתי הוא הרצון לדייק את התועלת הייחודית שאני מביא באגף כלכלה וקשרי ממשל, לקהל היעד שלנו ולהרחיב את מעגלי השותפים לרוח הייחודית של הקיבוץ הדתי בחברה הישראלית. תנועת הקיבוץ הדתי נתפסת בחברה הישראלית כקול מחבר, מאזן. ה׳מקף׳ שבין התורה לעבודה. זוהי מהותנו לאורך כתשעים שנות קיומה של התנועה וזו גם הציפייה שאני חווה ממעגלים שונים: לשמוע ולהשמיע את קולנו. הקריאה לקול כזה עולה במיוחד בעתות משבר ומחלוקת, בימים שבהם הקצוות בחברה הישראלית מתקטבים יותר ויותר. פעמים שהקול מגיע מחברים ביישובי התנועה ופעמים שהקול מגיע מבחוץ: מארגונים, מעמותות, ממוסדות ואפילו מגורמים בממלכה – כנסת ישראל. בשבועות האחרונות אנחנו מקבלים מדי כמה ימים הזמנה לקחת חלק בפורום ובשיח ציבורי שמעצים ומקדם הידברות. בימים אלו ישנן יוזמות רבות כאלו. לפני יותר משנה הגיעו אלינו למשרדי התנועה קבוצת טייסי קרב לשעבר, המייצגים מאות רבות של אנשי צוות אוויר, קבוצה שרבים מחבריה מזוהים עם השמאל בישראל. רליק שפיר וחבריו ביקשו לייצר שיח חוצה מגזרים ושבטים עם מחוזות בחברה הישראלית, הרחוקים מהם אידיאולוגית. הם ראו בנו, חברי הקיבוץ הדתי, גשר שיכול להוות את החיבור ולהביא את הקצוות למרכז. פעמים רבות אני שואל את עצמי האם יש לדימוי הזה אחיזה במציאות הנוכחית של תנועת הקיבוץ הדתי. מה בעשייתנו היומיומית מזין את הזכות להמשיך להיות ראויים לאמון הזה? האם אנחנו באמת ה׳מקף׳ המחבר, או שאנו רק נהנים מזכות אבות? היכולת, שלא לומר הזכות, להוות גשר בין השבטים השונים בעם, מחייבות היכרות מעמיקה, הסרת מחיצות ונכונות ללמוד ולהכיר את המציאויות השונות של החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנחנו עדים למיזמים ותכניות שונות (כולל על גבי המרקע) שפועלות להסרת המחיצות בין השבטים המרכיבים את החברה הישראלית. תכנית ׳עמיתי מעוז׳ פועלת תוך מתן דגש על מעורבות של מנהיגים המגיעים מקהילות שונות בחברה הישראלית. באבו גוש פועל ׳מרכז הינם׳ לקידום חברה סובלנית וחיים משותפים, וצמצום הקיטוב בין השבטים והמגזרים השונים. בין השאר פועלת במסגרת ׳מרכז הינם׳ תכנית בשם ׳אחי ישראלי׳, המפגישה צעירים ממגזרים שונים ומזמנת להם היכרות עם החיים בארבעה מקומות בארץ: עיר יהודית, מרכז קליטה, התנחלות וכפר ערבי. כיו״ב פועלות יוזמות נוספות שכולן ממוקדות במטרה אחת. מרחב החלימה שלי ביחס לתנועה וחבריה פוגש את האתגר הלאומי של העת הזו, אתגר חיבור והידוק חלקי העם. אתגר הסרת המחיצות וקבלת האחר ללא תנאי. יוזמה תנועתית שיוצרת ומקדמת עשייה דוגמת הפעילות של ׳מרכז הינם׳, תחדש את התוקף של הקיבוץ הדתי לחזור ולהיות ׳מקף מחבר׳ משמעותי בחברה הישראלית. עשייה תנועתית של כל יישובינו וקהילותינו, שתקבל ביטוי במקומות שונים ברחבי הארץ, תייצר אדוות משמעותיות בחברה הישראלית, שעשויות להתרחב גם לקהילות נוספות. מגוון האפשרויות לעשייה בתחום זה הוא רחב ביותר, הן במאפייני הפעילות, והן במאפייני הפעילים, מבני נוער ועד הגיל השלישי, נשים, גברים. אנשים בעלי תחומי עניין ועשייה מגוונים, וכן הגורמים בחברה הישראלית שאיתם ייווצרו האינטראקציות השונות ועוד. חשוב שכל העשייה תתחבר לחוט שני אחד – ביטוי מעשי לשליחות שלנו, של הקיבוץ הדתי, בחברה הישראלית. יש לנו הזדמנות למנף את הקרדיט שיש לתנועת הקיבוץ הדתי כ׳מקף מחבר׳, ולייצר חיבורים חדשים ומשמעותיים שיתרמו למאמצים של ארגונים רבים להביא מזור לחברה הישראלית. מרחב החלימה שלי ביחס לתנועה וחבריה פוגש את האתגר הלאומי של העת הזו, אתגר חיבור והידוק חלקי העם. אתגר הסרת המחיצות וקבלת האחר ללא תנאי ממייסדי קיבוץ מירב לפני כארבעים שנה, נשוי לאפרת, בת קיבוץ סעד, ולהם שישה ילדים ושמונה נכדים. לניצן תואר ראשון ושני ניצן אבירן, בכלכלה ובמנהל עסקים ותואר נוסף בהנדסה אזרחית 60 )2( 800 | עמודים 61 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=