70 71 ניסן תשפ"ג )2( 800 | עמודים לזכרם לזכרם ליז זמורה ז״ל 24.9.1938 נולדה: כח באלול תרצ״ח 5.11.2022 נפטרה: יא במרחשוון תשפ״ג שדה אליהו תכלת, ורוד, סגול – אמא – צעיף צבעוני מרחף. ואלה תולדות. בפריז התוססת של שנות השלושים, סבי פגש את סבתי בין צלילי האקורדיון. יהודי מטורקיה ויהודייה מפולין. הם התחתנו. הוא ניגן וצייר והיא תפרה. יחד חיו את חלומם המשותף בדירה זעירה בלב העיר היפה בעולם ושם נולדו אמי ליז ואחותה ג'יזל. ואז הנאצים כבשו את צרפת. אמי ואחותה הוסתרו בכפר נוצרי קטן בפאתי פריז. אביהן נרצח באושוויץ ולאחר המלחמה הן הועברו לבית ילדים יהודי, שם התנאים היו טובים בהרבה מהרחוב מעלה העשן של אירופה החרבה. אמא הצטרפה לבני עקיבא בפריז ועלתה לארץ חדורת הכרה דתית סוציאליסטית עמוקה, עם הגרעין שהוקם ונשלח לשדה אליהו. היא הביאה איתה אוסף תקליטים, ספרי אמנות והרבה אידיאליזם בוער. ״נולדנו לשנות״ היה המוטו שלה. ״עליתי לקיבוץ הדתי כדי ליצור חברה טובה יותר, שוויונית, והכי חשוב - מיוחדת במינה״. לאחר כעשר שנות עבודה בכרם, מימשה את חזונה ובחדרון קטן היא התחילה לתת טיפול קוסמטי לנשות הקיבוץ. סביב החדרון הזה היא עבדה ולמדה מבוקר עד לילה. כך גם עשתה עם מחסן התחפושות לפורים ששכן בסמוך לקוסמטיקה. תוך כמה שנים הפך הצריף הצנוע למחסן תחפושות מוכר ברחבי העמק ששימש גם את הצגות בית הספר המשותף, עם שמלות ערב מ״הבימה״ לצד צעיפים מרוקאיים אותנטיים. לצרור המפתחות נוסף מחסן לציוד שמחות ששודרג בזרים ומפות ססגוניות, מועדון החיילים שקיבל צבע וחיים, מחסן ההיסטוריה שהועשר בפריטים אותנטיים, הגלריה בחדר האוכל שהפכה ליפהפייה, תערוכות, ניהול הקשר עם עולות מאתיופיה ששהו בקיבוץ ובנות שירות לאומי. בד בבד, אמא הקימה עם אבי משפחה נהדרת, למדה במדרשת שנה גם מצאה את 50 הרובע היהודי ועוד מוסדות ולאחר המשפחה הצרפתית הגויה שהסתירה אותה ופעלה שיקבלו את אות חסידי אומות העולם. מעטים זוכים להפיק מחייהם כל כך הרבה. בתיקון עולם מתמשך מצאת נחמה. אוהבים אותך, אמא יקרה. את אשת חיל אמיתית. יהי זכרך ברוך. חגי זמורהבנך, מאיר באום ז״ל 18.11.1927 נולד: כג במרחשוון תרפ''ז 1.11.2022 נפטר: ז בחשוון תשפ''ג משואות יצחק מאיר נולד בגיילנקירכן שבמערב גרמניה. הבן השני והצעיר במשפחה מודרנית. עזבה המשפחה את ביתה, והחלה לנדוד. תחילה לעיר 1936 ב־ הקרובה אאכן, ואחר כך לבלגיה ולצרפת. בצרפת הופרדו שני האחים מהוריהם, ואומצו על ידי ארגון אוז''ה, הוברחו לשווייץ וכך ניצלו. 1943 להצלת ילדים בצרפת. ב־ ההורים נעלמו, ורק שנים רבות מאוחר יותר, התברר כי נספו באושוויץ. מאיר הגיע לשווייץ, ועבד כשוליה בקונדיטוריה במשך כשנתיים. ) עם אחיו יששכר, 1945 הוא עלה לארץ בראש השנה תש״ה ( לאחר שש שנות נדודים באירופה הבוערת. האחים הגיעו למקווה ישראל, לקבוצת יבנה ומשם לירושלים. מאיר למד כשנתיים בישיבת קול תורה, ואז עבר ללמוד ב'סמינר למדריכים', בראשות הרב שמשון רוזנטל בבית וגן. שם למד את יסודות ההוראה וההדרכה, ושם גם פגש את חנה (לבית שנברגר) ע''ה, חברת משואות יצחק, אותה נשא לאישה בסופה של אותה שנה. לאחר שירות החובה בצה''ל, ומספר שנים כמדריכים לילדי עליית הנוער במקומות שונים, החליטו חנה ומאיר לחזור למשואות יצחק, במקומה החדש באזור שפיר. במשואות יצחק עבד מאיר בחקלאות ואחר כך בהוראה, בבית הספר היסודי האזורי 'שפיר'. החליט מאיר לשלב עיסוק נוסף, והחל ללמוד 45 לקראת גיל כתיבת סת״ם. במשך כחמישים שנה הוא כתב שמונה ספרי תורה, וכן תפילין לכל ילדי משואות יצחק, ומזוזות רבות, מגילות וכתובות. , מאיר סיים כתיבת ספר תורה נוסף לקהילת 90 לקראת גיל משואות יצחק, כשליח של הקהילה כולה. השילוב המיוחד של בקיאות בכתיבת סת״ם עם נפש האומן ויכולת ההוראה, באו לידי ביטוי בכתיבה מיוחדת ויפה. מאיר מהווה דוגמה ומופת, כנער ששרד את התופת של מלחמת העולם השנייה, איבד את משפחתו וביתו, והגיע לארץ ישראל, בה בנה את זהותו מחדש, הקים משפחה גדולה, ורתם את יכולותיו וכישוריו לטובת הקהילה בה הוא חי קרוב לשבעים שנה. למאיר וחנה זכרם לברכה, שלושה ילדים, נכדים רבים, נינים וחימשים. תנצב״ה ומשפחותיהם, ובית שלומית קלוש, ולאה שלם יהודה אורן, משואות יצחק רחל ארצי ז״ל 16.6.1934 נולדה: ג בתמוז תרצ״ד 29.11.2022 נפטרה: ו בכסלו תשפ״ג שלוחות רחל יקרה, הגעת אלינו במסגרת גרעין 'עציון' והבאת לנו את ראובן היקר. זו הייתה זוגיות יפה ומחבקת, השלמתם האחד את השנייה. היית אמא מסורה ודאגת לילדייך באופן יוצא דופן בבריאות ובחולי. נלחמת עבורם שיקבלו את כל צורכיהם ואת הטיפול הטוב ביותר. היית ברוכת כישרונות, אהבת לשיר ומצאת לך בית בחבורת הזמר 'שדות שבעמק'. הנעמת לנו באירועי תרבות בשירה, בחידודי לשון ועוד. אני זוכרת את הקישוטים היפים ששזרת מפרחים יבשים בכל פינה בבית, מתנות קטנות עם יצירות ארוזות בקפידה, ואליהן מוצמדים שירים קטנים הבנויים משמו של זה שזכה במתנה. הגעת אלינו מירושלים שם חיית בתקופות קשות של עוני וצנע. ידעת להעריך דברים קטנים שאנחנו הקיבוצניקים ממש לא הבנו כמה יקרי ערך הם. דאגת לקהילה במה שנקרא אז 'אספקה קטנה', כשהכנת חבילות לכל משפחה עם מצרכים חיוניים על פי הזמנה. מאוחר יותר זכית לספק צרכים אלו בגרסה המודרנית, כשניהלת את הכולבו ודאגת לתת לנו חוויה של חנות בעיר, שהבאת לכאן מכל טוב הארץ, מדברים סופר חשובים לפיצ'פקס מפנקים. בהמשך ניהלת את מחלקת הדואר וגם שם במסירות רבה דאגת ולא נחת עד שכל מכתב סורר הגיע ליעדו. יזמת פרויקט מקסים ומורכב של הכנת חוברת זיכרון לכל חבר שנפטר, בה אספת את כל המקורות והכתבות שכתבו על ונכתבו על ידי אותו חבר או חברה ב'הד הגלבוע' ובדפי המידע, ואיגדת אותם לחוברת מכובדת. פרויקט נוסף שהשקעת בו היה סיפור ילדותך בירושלים כשביום ירושלים ובהזדמנויות שונות נקראת לספר בבתי ספר ובבתי הילדים על תקופה מיוחדת זו של ירושלים תחת שלטון בריטי, מצור וצנע. על חוויות ילדות ומשפחה מאושרת, המשפחה הירושלמית שלך שהיית כה גאה בה. על כל אלה ועל גלית חברתי הנפלאה, תודה. יפעת, גלית וגלעד, התנחמו בכך שנשמתה של אמא נחה עכשיו.... גאה יחד עם אבא בכם ובמשפחות היפות שהקמתם. רחל יקרה, נוחי בשלום על משכבך. עליזה גלבוע מרים רותם ז״ל 28.11.1940 נולדה: כז בחשוון תש״א 23.11.2022 נפטרה: כט בחשוון תשפ״ג שלוחות אמא אהובה נולדת בהולנד בעיצומה של מלחמת העולם. בהיותך כמעט בת שלוש, נמסרת על ידי הורייך, נתן ואלישבע דסברג, ובעזרת המחתרת ההולנדית, למסתור באמסטרדם. ליום הולדתך אמך ביקשה מפעילת המחתרת אנס ואן דם להביא לך למסתור בובה למתנה. כשאנס הגיעה, נודע לה שחיילים גרמנים זיהו אותך כילדה יהודייה ואמרו שיבואו לקחתך. אנס גייסה מיד שני בחורים שהתחפשו לגרמנים, ולמחרת פרצו לפנסיון וחטפו אותך למקום מבטחים. על מעשה זה הם הוכרו כחסידי אומות העולם. הגעת לביתם של טרוקה ולי נאבן שגם הם הוכרו כחסידי אומות עולם, שם נשארת עד סוף המלחמה, אז חזרת לחיק משפחתך אשר שרדה כולה, מלבד אחותך שושנה, ולעוד כשלושים ילדים יתומים שאומצו על ידי הורייך בבית הילדים שפתחו בהילוורסם. בגיל שמונה, כמה חודשים לאחר קום המדינה, עלית עם משפחתך לארץ. בגיל ארבע עשרה הגעת לחברת הנוער בקיבוץ שלוחות, התגייסת לגרעין נח״ל, ואחרי הצבא הקמת את ביתך בשלוחות עם אבא נינים, כשהאחרונה 12 נכדים ו 18 יבל״א ונולדו לכם שישה ילדים, נולדה כשעתיים אחרי שנפרדנו ממך בבית העלמין. היית סמל לחריצות, למסירות ולדוגמה אישית, והכול בצניעות ובלב רחב. מילאת תפקידים משמעותיים בקיבוץ ובשלושים השנים האחרונות ניהלת בהצלחה ובמסירות את לול האפרוחים של ההודים, עד ליום שבו התגלתה המחלה. עשית כל כך הרבה טוב בעולם הזה - התנדבת ב׳מתמיד׳, בבית אבות בבית שאן, בגלגלי אהבה למען ילדי בי״ח אלין, בשומר החדש ביחד עם אבא, והכול בשקט האופייני לך. קיימת הלכה למעשה את הפסוק מפרקי אבות – ״אמור מעט ועשה הרבה״. עבודות הרקמה שלך פזורות ברחבי הארץ - ברכות הבית, נרתיקים לטליתות ותפילין, מעילים לספרי התורה ופרוכות שמקשטים את ארונות הקודש בכמה בתי כנסת. לפני כשנתיים, כאשר חלית, קיבלת בהשלמה האופיינית לך את העובדה שנזקקת לעזרה כה רבה בחיי היום יום ואפשרת לאבא ולנו לטפל בך ולהשיב לך מעט ממה שהענקת לנו כל השנים. נוחי בשלום על משכבך אמא יקרה. יהי זכרך ברוך דיצה רותם לב ועדנה שרירבנותייך -
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=