39 סיוון-תמוז תשפ"ב ומה השלב הבא? מה החזון? "השלב הבא הוא מה שכבר בעצם קורה - שאנחנו מנהלים לעצמנו את רשת החשמל פנימה, ויש לנו אפשרות גם לאגור וגם לייצר. בימים אלה אנחנו עובדים על מערכת חכמה לניהול הרשת, שתזהה באופן אוטומטי, בכל רגע נתון, איפה יש חשמל סולארי פנוי, ותקבל החלטה מיטבית האם למכור אותו לחברת החשמל, האם להשתמש בו לצרכים פנימיים, לרפת או לגזר, או אולי לאגור אותו בבטרייה. התפקיד שלנו יהיה להזין את כל הנתונים כדי שתתקבל ההחלטה המושכלת ביותר. שליטה על כל הנתונים הללו תאפשר לנו חיסכון גדול בכסף, וניהול נכון יותר של הרשת, וממילא גם תפחית את הזיהום כי זה יפחית את צריכת החשמל היקר שבא מהתחנות הקטנות, המזהמות". אז מה בעצם הבשורה הגדולה של אגירת אנרגיה בכלל, ושל האגירה השאובה? "הבשורה היא שבסופו של דבר ייווצר היפוך ברשת החשמל בארץ - ממצב של מעט תחנות כוח מזהמות שמייצרות חשמל תחנות קטנות), המגמה 50 תחנות גדולות ועוד 10 לכל המדינה ( תתהפך לעבר ייצור מבוזר במאות אלפי אתרים שמזין את הרשת. זה קורה כבר היום, והאחוזים הולכים וגדלים. היעדים היא שנגיע לשלושים אחוזים בייצור". 2030 לשנת איך לפי דעתך תיראה הרשת בעתיד? "נניח שלמשפחה אחת יהיו על הגג קולטים סולאריים וליד הבית תעמוד בטרייה שתאגור את החשמל בשעות הבוקר, כשהמשפחה לא בבית. כשכולם יחזרו בערב הביתה, המערכת תספק להם חשמל ובשעות הלילה יהיה להם חשמל מהבטרייה. זו תהיה מערכת סגורהשתהיה קיימת בכל בית, בדיוק כפי שכיום יש לכל בית חיבור לתשתיות האינטרנט או לדוד שמש. המחשב של כל בית 'יבין', על פי ניתוח דפוסי השימוש של המשפחה, מה גודל הבטריות הדרוש, והוא יאפשר לכל משפחה שתרצה בכך, גם למכור חשמל החוצה, בשעות שבהן הבטרייה מלאה ועדיין יש שמש. במקרה כזה, הכי הגיוני שאותה משפחה תמכור חשמל לשכן שלה, שיש לו בדיוק אותה מערכת, והמחשבים של שניהם 'ידברו' זה עם זה ויעבירו חשמל מבית לבית. כך למשל, אם לאחת המשפחות יש אירוע שצורך יותר חשמל מהרגיל, היא תוכל לקנות חשמל ממשפחות בסביבתה". "ואם לעשרה שכנים, שיהוו אשכול אחד מתוך כמה אשכולות שייקבעו ביישוב כולו, תהיה תקשורת בין המחשבים, כך שהמערכות יעבדו בסנכרון, הם יוכלו לסחור גם עם אשכולות נוספים, ואף עם יישובים שכנים. התוצאה תהיה מערך יעיל, זול וחברתי, שחוסך בתשתיות ההולכה הגבוהות ומפחית באופן ניכר את זיהום האוויר. נראה שהרעיון הזה ידרוש מאנשים להיות סולידריים זה לזה, מה שלא נדרש כיום, כשכל אחד מחובר ישירות לחברת החשמל, והיופי הוא שאפשר בהחלט לראות בכך גם הזדמנות חברתית". זאת ממש אוטופיה עתידנית. האם יש גם סיכונים? "כן. הקושי הצפוי הוא, כיצד תנוהל מערכת כזו. כאשר כל החשמל יהיה בידיים של האזרחים, מי ייקח אחריות על התחזוקה? מערכת שלא תתוחזק כמו שצריך, עלולה להיות מפגע בטיחותי. אני מניח שהפתרון יבוא בדומה לחברות הסלולר היום – המדינה תמנה כמה חברות שינהלו את כל המערך של האנרגיה המתחדשת, וכל אזרח יהיה מחויב להתחבר לאחת מהן. בנוסף, אם יהיה סכסוך שכנים ולא יהיה לאנשים חשמל, מי ייקח אחריות על הזקנים והילדים? אין ספק שכל התהליך ידרוש רגולציה מורכבת". וזה טוב למדינה? "אםהמדינה רוצהלקדםאתתחוםהאנרגיההמתחדשת ולהפחית את זיהום האוויר, המעבר הזה מתחייב. ובכל מקרה אין למדינה ברירה; זה העתיד של האנרגיה ולשם אנחנו צועדים. אפשר לראות את זה במקומות שבהם אין רשת חשמל, למשל אצל הבדואים ביישובים הלא מוכרים. הם התקינו לעצמם פאנלים סולאריים ובטריות, ויש להם חשמל בלי לשאול אף אחד. ייצור החשמל הסולארי הוא כל כך זול, שזו איוולת לא לאפשר לכולם ליהנות מהמשאב הזול שיש לנו, השמש, ולייצר חשמל סולארי. ההפרטה של הרשת חייבת לקרות, ואף שזה לא קורה עדיין באף מדינה באופן מלא, זה יקרה, ואין ספק שאנחנו, מדינת ישראל בכלל, ומעלה גלבוע בפרט, נמצאים בחזית העולמית של הדבר הזה. גם חברת החשמל מבינה היטב שאין ברירה אחרת". מדורים מזו ו ית אחרת בעי ן העדשה טור אישי קו המשו וה לזכרם מדור חדש! 40 41 47 52 61 ביכורי חדשנות - קיבוץ קטן - מעצמה של אנרגיה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=