טור אישי 49 סיוון-תמוז תשפ"ב 'וַיִּטַּע ה' אֱ־לֹהים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר' (בראשית ב, ח) בראשית היותנו על אדמת הכדור, החיים היו גן עדן. אבל האדם, כמי שניתנה בידו הבחירה, בחר לטעות, בחר לחטוא, ונענש. ואת הנוחות והפינוק של גן העדן (שכל שנדרשו שוכניו היה להתכופף כשהם עוברים תחת עץ פרי כדי לא לדפוק את הראש...) – החליפה חדשנות ויצירתיות של המין האנושי. כך מצאנו את קלפי חיינו נטרפים, ושוּלַחנו מן הנוחות של בתי הכנסת, מקורת הגג שמעל ראשנו, מחסותם המפנקתשל המזגן, התאורה והאקוסטיקה – אל המדרכות והדשאים, עם אלתורי־ אלתורים, כדי לעבור בשלום את התפילות במניין לאורך כל עונות השנה, בגשם ובחום, כשכל עונה מציבה את אתגריה. וכשניתן האות והותר לנו לשוב אל בית הכנסת הקיבוצי, נכתב שיר הלל לעץ שאירח את המניין השכונתי שלנו. הינה בקיצור: הוּא חָשַׁב שֶׁרָאָה הַכֹּל בְּחַיָּיו כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים שֶׁכָּאן הוּא נִצָּב. הוּא כְּבָר עֵץ מְבֻגָּר וּבָא בַּיָּמִים, וּבַלֵּילוֹת עַל הַשְּׁכוּנָה צוֹפֶה מִמְּרוֹמִים. הוּא חָשַׁב שֶׁרָאָה כְּבָר הַכֹּל בְּחַיָּיו, עַד אוֹתוֹ יוֹם שֶׁחָשׁ בִּתְכוּנָה מִתַּחְתָּיו. סֻלָּמוֹת, מוֹטוֹת, יְרִיעוֹת וַחֲבָלִים, אֲנָשִׁים מֻכָּרִים אַךְ עִם מַסֵּכוֹת עַל הַפָּנִים. וּפִתְאוֹם אֶת עַצְמוֹ הוּא מוֹצֵא בַּחֲצָאִית וּקְרִיאוֹת שֶׁלֹּא הִכִּיר - "מִנְחָה וְעַרְבִית!". שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, בְּרִיטוּאָל קָבוּעַ, בְּלִי לְוַתֵּר, אַף לֹא יוֹם בְּשָׁבוּעַ. ... שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְּאוֹת, סְטֶנְדֶּרִים וּתְאוּרָה, וְגַם אָרוֹן שֶׁל קֹדֶשׁ וַאֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה... רוּחוֹת וּגְשָׁמִים, כְּפוֹר וּרְטִיבוּת, עַל הַכֹּל שִׁכְבַת בֹּץ, מַמָּשׁ בִּנְדִיבוּת. וְהָאֲנָשִׁים בְּשֶׁלָּהֶם, כָּל יוֹם שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, מַגִּיעִים, סוֹפְרִים עַד עֶשֶׂר, מַסֵּכוֹת עַל הַפָּנִים. וְכָךְ זֶה נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ, מִבְּלִי לְהַפְסִיק, אוֹתוֹ רִיטוּאָל, לֹא מְשַׁנִּים וְלוּ פְּסִיק... מַעְגַּל הַשָּׁנָה סִיבוּב שָׁלֵם הִשְׁלִים, יְמֵי חֹל, שַׁבָּתוֹת, מוֹעֲדִים וְחַגִּים. הוּא כְּבָר שׁוֹלֵט וּבָקִי בְּכָל הַנֻּסָּחִים, וְיוֹדֵעַ מָה עֲדָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים... אֲבָל יוֹם חַם אֶחָד צִפּוֹר נָחֲתָה עַל עָנָף, וּבָאֹזֶן שֶׁאֵין לוֹ לָחֲשָׁה - ""אִינָף אִיז אִינָף"". "אַתָּה כָּאן תָּקוּעַ יָשֵׁן, יַעֲנוּ נִים וְלֹא נִים, וּבֵינְתַיִם כִּמְעַט כֻּלָּם בָּאָרֶץ כְּבָר מְחֻסָּנִים"... כָּאן בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ זָכִיתָ לְהִנָּטַע, הַנְּגִיף שֶׁהִכָּה, בְּעַצְמוֹ כְּבָר דֻּכָּא וְהֻכָּה... הָעֵץ שֶׁלָּנוּ נוֹתָר פְּעוּר פֶּה, חֲסַר מִלִּים, הָמוּם וְנִדְהָם, "וּוָאאוּ!", יָצָא לוֹ, "אֲבָל אֶשְׂמַח אִם יִשָּׁאֲרוּ תַּחְתַּי לְעוֹלָם". "לֹא לֹא!" קָרְאָה צִפּוֹר הַבְּשׂוֹרָה, "אִם מְאוֹד חָשׁוּב לְךָ לָשׁוּב לַשִּׁגְרָה, שַׁחְרֵר, שַׁחְרֵר אֶת הַחֶבְרֶ'ה שֶׁהָפְכוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מִמְּךָ, שְׁלָחֵם אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִקְדָּשׁ מְעַט, שְׁלָחֵם בִּבְרָכָה. בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁבַּשָּׁמַיִם פֶּה אֶחָד כְּבָר הֻחְלַט, תַּם תַּפְקִידְךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא אוֹתְךָ לחל"ת...". אז תודה עץ נדיב, ולפני שעליך משתלטת חלילה אווירת נכאים, קבל מאתנו שדרוג – מעתה אתה עץ חיים! טור סיפור שיר הלל לעץ אבי כנעני , בן וחבר קיבוץ עין צורים, נשוי לאסנתאבי כנעני בת הקיבוץ, אב לארבעה וסב לחמישה. היה רכז המים של הקיבוץ במשך עשרים שנה, ולאחר הפרטת הקיבוץ מצא פרנסה כיועץ בתחום מערכות מים בחברה יצרנית. כותב כבר שנים למגירה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=