קו המשו וה אוד מוצל מאש ראש צורים בארון הקודש שבקיבוץ ראש צורים מונח ספר תורה שאולי לא כל מתפללי בית הכנסת מכירים את סיפורו. הספר הוא אוד מוצל מאש – פשוטו כמשמעו. אחד מתוך שני ספרים שהוברחו מגרמניה לאחר שבית הכנסת שבו שכְנו עלה באש בליל הבדולח. שני ספרי התורה הללו הם היחידים שניצלו מבית הכנסת; כל השאר נשרפו. הם הועברו דרך למזרח הולנד, לקהילת יהודי ־לא־בדרך הילוורסום שהחליטה לרכוש את הספרים, תוך הבטחה שהתמורה תוקדש להצלת יהודים מגרמניה והבאתם למקום מבטחים. בקהילה זו כיהן הרב נתן דסברג, אביו של ברוך הי״ד, וכאשר גם הולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ביקש הרב נתן מחברו הכומר הפרוטסטנטי זורדך לשמור על ספרי התורה של הקהילה. וכך כתב הרב נתן דסברג ז״ל: החלטתי לבצע תכנית ישנה: הצלת ספרי תורה. גם אם אבדנו אנו – יינצל חלק מאוצר ספרי הקודש ולא יושמד בידי האויב, חשבתי. באתי בדברים עם כומר פרוטסטנטי, ידיד משכבר, ובקשתיו להסתיר שישה ספרי תורה. הכומר הסכים בתנאי שה׳מבצע׳ יישאר סודי לחלוטין. כך קרה שבלילה חשוך הובלנו, שמש בית הכנסת ואני, בעגלת יד, שישה ספרי תורה לכנסיה הפרוטסטנטית ומסרנום שם לידי הכומר ושמש הכנסייה. בין הספרים היו שניים שהובאו מגרמניה אחרי ליל הבדולח, הלילה שבו העלו הגרמנים באש את בתי הכנסת והרסו כל רכוש יהודי שנקרה בדרכם... בדרך נס ניצלנו מהשואה. יומיים אחרי שחרור צפון הולנד משלטון הגרמנים הוזמנתי להיות נוכח בתפילת הודיה בכנסייה של ידידי הכומר (בכנסייה הפרוטסטנטית אין כל צלם או צלב, ולכן אין איסור על יהודי להיכנס לתוכה). בראשית דבריו בישר הכומר לאלף שומעיו כי נמצא ביניהם מורה הקהילה היהודית וכי בתום הטכס יחזיר לידיו את הפקדון – שישה ספרי תורה שהוסתרו בבניין הכנסייה במשך שנות הרעה. הקהל הגדול היה נרגש מאוד. תם הטכס. כמה מאות אנשים ונשים, ביניהם יהודים שהוחבאו במסתורים שונים בבתי גויים, התכנסו בעליית הגג של הכנסייה. פתח הכומר: ״ספר התורה של היהודים כה קדוש, עד כי רק ליהודי מותר לגעת בו״. עניתי: ״אנו נוהגים לכבד את המתפללים בנשיאת ספר התורה ובהגבהתו. הערב אני מבקש את הכומר, את ראש ועד הכנסייה (ראש העיר דאז) ומכובדים אחרים להוציא את הספרים ממחבואם ולהניחם על השולחן״ – וכך עשו. פתחתי אחד הספרים. היה זה אחד משני הספרים שניצלו מליל הבדולח. קראתי פסוק שעיני נפלה עליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל" (שמות לד, כז). לימים עלתה משפחת דסברג לארץ. נתן ואלישבע השתקעו בכפר בתיה וילדיהם התיישבו בחבלי ארץ שונים, רבים מהם בהתיישבות העובדת. ברוך, שהיה מוכר בכינוי ג׳ינג׳י, קבע את ביתו בראש צורים, נישא לאירית לבית פלדמן ונולדה להם בת, ענבל. במלחמת יום הכיפורים שירת ג׳ינג׳י כקצין חרמש בתעלת סואץ, במסגרת גדוד מילואים, ונפל בקרבות בי״א בתשרי. לאחר מותו ביקשו חברי ראש צורים להנציח את זכרו על ידי הכנסת ספר תורה על שמו לבית הכנסת של הקיבוץ. אביו הרב נתן, פנה לקהילת הילוורסום בהולנד, עיר הולדתו של ברוך, ושאל אם יסכימו לתרום אחד מהספרים. חברי הקהילה ניאותו ברצון ותרמו את הספר הזה שהובא ארצה. הוא זוהה כמעט בביטחון מלא כאחד משני ספרי התורה שרכשה הקהילה בהילוורסום שנה קודם לכן. הספר כשר ומהודר. 35־מידי יהודי גרמניה, כ סופר סת״ם מנוסה ואמן בעבודתו העיד שלא ראה בחייו ספרים שורות כתובות 75־רבים הדומים לו בצורתם הנאה. בכל עמוד כ על קלף דק ולבן. הכתב מושלם ואחיד ללא אותיות ״משוכות״, שלעתים סופרים נזקקים להן כדי למלא את השורות. בזאת מעיד הספר על כתיבתו בידי אמן. את המעיל רקמה אחותו של ג׳ינג׳י, מרים רותם, חברת קיבוץ שלוחות. יהודית דסברג שכנתנו מאלון שבות יצרה טס המעטר את הספר. כשהובא הספר לראש צורים כתב הרב נתן לקהילתנו: ״אנו מקווים שזכותו של הספר תגן עליכם ותביא בשורות טובות, ישועות ונחמות לביתכם״. נכתב ע"י נתן דסברג ז"ל מתוך חוברת הזיכרון ׳ברוך צורי׳ 54 )3( 798 | עמודים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=