קו המשו וה תהלוכת החיים שלוחות שנה ביוזמת אמי, רבקה 33 ספר התורה שבתמונה נכתב לפני לוי ז"ל, והוכנס לבית הכנסת 'ישורון' בפתח תקווה, שם התפללו הוריי רוב שנותיהם. על מעיל הספר רקום הפסוק "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג, יח). הספר נכתב לעילוי נשמות הוריה של אמי, נוח ושרה שווארצבארט ז"ל, וכל בני משפחתה שנספו בשואה. כשהחל מבצע חיסול הגטו בעיר זדונסקה וולה שפולין, בי"א 10,000 ), כונסו כל יהודי העיר, כ־ 1942 באלול תש"ב (אוגוסט נפשות, בכיכר העיר, ומשם הוליכו את כולם, גברים, נשים, זקנים וטף, על מיטלטליהם לכיוון בית הקברות היהודי, דרך הרחוב הראשי. משפחות־משפחות נדחפו והלכו וסביבם רעש והמולה, צעקות, נביחות ויריות. מי שנפל או התעכב, נסחב אל מחוץ לטור ונורה במקום. אמי ומשפחתה הלכו ביחד מחובקים. היא ואמרה לאביה, שאיתו היה לה קשר מיוחד: 22 כבר הייתה בת "אבא, אני רוצה לחיות. אולי נברח? נעשה משהו? אי אפשר ככה להמשיך ללכת". ואביה ענה לה ביידיש "תירגעי רבקהל'ה, מה שא־לוהים רוצה, זה מה שיהיה. ואם זה רצון הא־לוהים, אין מה להתנגד". כך באמונה תמימה ושלמה הוא הגיע לשער בית הקברות. שם הופרדו ללא אפשרות להיפרד כראוי, ללא חיבוק. יהודי העיר, נשלחו למחנה ההשמדה 9000 הוריה, יחד עם כ־ חלמנו, והיא, יחד עם אחותה ואחיה ועוד כאלף צעירים, נשלחו לגטו לודז', ונידונו לחיים של סבל, עבודה וייסורים במשך שנתיים וחצי. מאז לא ראו יותר את הוריהם וקהילת זדונסקה וולה חדלה מלהתקיים. אמא שרדה וזכתה להקים משפחה, לעלות לארץ, לחיות במדינה יהודית עצמאית, אך לא סלחה לעצמה כל חייה על שלא הלכה עם הוריה אל מותם. "איך יכולתי לתת להם למות לבדם?" דמע לבה, ואילו הראש אמר: "ניצלתי כי כך א־לוהים רצה, וכך אבא אמר. כיבוד הורים הוא מעל הכול". הפסוק שרקום על ספר התורה מבטא את חייו של סבא נוח, חסיד גור שהקדיש עתים לתורה, בעיקר בלילות לאחר יום העבודה, בשבתות ובחגים, בחברותא וגם לבד. הוא האמין בא־ לוהיו ובתורתו בתמימות ובשמחה. , התחלנו בהכנות 2017 לאחר שאמי הלכה לעולמה בשנת להעברת ספר התורה לבית הכנסת שלנו בקיבוץ שלוחות, שבו נהגו הוריי להתפלל הרבה שנים בחגים, ואהבו אותו ואת 79 הקהילה. ארבע שנים אחרי פטירתה, בי"א באלול תשפ"א – שנים בדיוק מהיום שבו נפרדה, יחד עם אחיה ואחותה, מהוריה – התקיימה הכנסת ספר התורה המרגשת בבית הכנסת שלנו. התאריך היה חשוב לי והתעקשתי עליו: תהלוכת קדושה ושמחה כנגד תהלוכת המוות והעצב. אבי שכטר, רכז ועדת בית כנסת ורב הקיבוץ מיכאל סטבון היו אתנו לאורך כל הדרך ותודה להם על כך. כיום מונח הספר אחר כבוד בארון הקודש של בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, לצד ספרי תורה נוספים ומיוחדים - ספר התורה של משפחת שלמה שטיין, שניצל מליל הבדולח; ספר התורה שהוכנס על ידי המשפחה לעילוי נשמתו של חברנו, יאיר מרדכי ז"ל, שנרצח בפיגוע סמוך לשער הקיבוץ; ספר התורה שנכתב לעילוי נשמתו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל, והוכנס על ידי משפחת לב משלוחות; ספר התורה שהוכנס על ידי משפחת נצר לעילוי נשמת בנם אייל ז"ל, ועוד. אנו מודים להורינו היקרים ז"ל שהשאירו לי ולאחי היקר, וגם לדורות הבאים בירושה את ספר התורה הזה לזיכרון ולמשמרת. שרית זיסוביץ 59 סיוון-תמוז תשפ"ב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=