62 )3( 798 | עמודים לזכרם איסי פש ז"ל 4.10.1935 נולד ז' בתשרי תרצ"ו 11.3.2022 נפטר ח באדר ב תשפ"ב עין הנצי"ב ביום שישי, ללא הכנה מוקדמת וללא התראה, נפרדנו מחבר יקר מאוד, איסר (איסי) פש. איסי הגיע לעין הנצי"ב עם גרעין נחל גאולים, גרעין ההשלמה ,1935 . הוא נולד בפולין בשנת 1953 הראשון שהגיע לקיבוץ בשנת ואת שנות חייו הראשונות בילה עם משפחתו בבריחה מהנאצים. קורותיו במלחמת העולם השנייה עד עליית המשפחה לארץ, מסופרים בסרט 'זיכרון בסלון עם איסי פש' שנמצא ביוטיוב. איסי הקים משפחה לתפארת עם רעייתו זיוה לבית רצאבי, והם זכו לראות בנים ובני בנים, נכדים ונינים המפוזרים ברחבי הארץ ועוסקים בתורה ובעבודה ובשלל נושאים נוספים. לפני כשלושים שנה התקרבה המשפחה לתנועת חב"ד, והם הפכו לקיבוצניקים־חב"דניקים, במובן הטוב של המילה. איסי היה איש תורה ועבודה אמיתי, עבד בכל כוחו (והיה לו הרבה כוח), בגן הירק וגידל באופן מקצועי וברמה גבוהה מאוד ירקות למיניהם - גזר, תפוחי אדמה ובצל. כאשר נסגר ענף הירקות, הפך לאיש המים, ובמשך שנים רבות עסק במסירות ובחריצות באספקת המים למערכת המשקית של עין הנצי"ב. איסי למד תורה בכל כוחותיו, לפני העבודה ואחריה, במסירות נפש. ביחד עם זיוה רעייתו, עזר כנגדו, הם חיו חיים צנועים ויפים, ועסקו בשליחות מתמדת, כמיטב המסורת של חב"ד. לפני מספר חודשים ספגו אסון משפחתי כבד, כאשר נכדם היקר, יהודה גואטה, בנם של מילכה בתם ואלישע, נהרג בפיגוע בצומת תפוח. המשפחה קיבלה את האסון בצער כבד, אך השתדלה לשמור על רוח טובה ועיסוק בחיים. חברי הקיבוץ ובני הקיבוץ לדורותיהם עצובים וכואבים על פטירתו של איסי, שסגר כמעט שבעים שנה בקיבוץ, מחבקים את המשפחה ומחזקים את ידיה. גן עדן מובטח, מבקשים שתבקש עלינו בפני כיסא הכבוד. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ומנוחתו עדן. תנחומים למשפחה המורחבת על כל ענפיה. גדעון ישראלי דיני בן זאב ז"ל 15.7.1932 נולדה: יא בתמוז תרצ"ב 25.3.2022 נפטרה: כב באדר ב' תשפ"ב עין הנצי"ב אמא, היית כמו אמא של כולם. מבני הקיבוץ הוותיקים, שזוכרים אותך כגננת שלהם ועד אלה הצעירים שמכירים אותך כספרנית בספריית הילדים. זה היה עולמך אמא – הילדים. מאות סיפורים ותמונות ילדות שוזרים בתוכם את אישיותך, את חוכמתך, את הצחוק והמקוריות שלך. את נוף ילדותנו - ההרים הלבנים, בריכת השחייה הקטנה בצל הפיקוס - אליהם לקחת את כל ילדי הקיבוץ וקיבעת בהם אהבת העמק והארץ. השקת אותנו אל חיים נינוחים נעדרי מהומות ותהפוכות. את זיכרונותייך שמרת עמוק בתוכך. לימים, סיפרת לדור השלישי ומילאת אותם בעצב אבל גם בהערכה רבה ליכולת העמידה והלחימה שם, ועוד יותר כאן, בחיים הקשים שהיו מנת חלקם של מקימי הקיבוץ ואת בתוכם. ובין החברים היה גם אבא. זוג יונים שכמותכם. היית בתו של רב גדול בהולנד ולכן היה זה אך טבעי שלחינוך התורני היה משקל גדול בביתנו. אהבת את בית הכנסת, את החזנים והתפילות. והבית אותו מילאת בפעמונים, יצירות אמנות ובהן יצירותיו של אבא. וספרים. המון ספרים. היית שומעת מוסיקה קלאסית, קוראת ומתקשרת לכל בני ביתך, מחמישי בערב ועד שישי לפני כניסת השבת. היית דבק מקשר בין צאצאייך. זכרת את השמות של כולם, את ימי ההולדת, תאריכי נישואין. עם מעגל חברותייך בקיבוץ חלקת רעות יקרת ערך ובעלת נפח ועניין. היית אישה מיוחדת עם אצילות נפש בעלת נוכחות. עוצמה שקטה ובוטחת בהבנה מהירה של סיטואציה. בעצה קטנה ומהותית, בטביעת עין לאנשים ובעיקר לילדים. נהניתי תמיד לשמוע את הערותייך הנבונות, בעיקר על ילדיי שלי. אנחנו, ילדייך, היינו עדים וערים לעזרה ולתמיכה שקיבלת ממוסדות הקיבוץ ומכל מכרייך ומשפחתך. בשנים האחרונות קיבלת מתנה עצומה בדמותה של מטפלת מלווה, לוטפיה. הודות לה והודות לצוות המרפאה, מלאכיות בלבן, הוענקו לך הרבה ימים של שקט וביטחון. הלכת לדרכך אמא, ואת כמעט בת תשעים 'לשׁוּחַ' – כך כתוב. ובכן שׁוּחִי לך אמא יקרה ואנו ננסה לשמר את הליכותייך הצנועות והאציליות שהורשת לנו, עד יומך האחרון. , בשם כל ילדיך. רפאל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=