63 סיוון-תמוז תשפ"ב לזכרם עודד אילון ז"ל 11.10.1950 נולד: ל בתשרי תשי"א 26.8.2021 נפטר: יח באלול תשפ"א שדה אליהו עודד היה בן זקונים לראשוני שדה אליהו, רות ויוסף אילון־ במברגר. בחור שמח בעל חוש הומור, תלמיד מצטיין והישגי אשר ירש מאביו את אהבת המוזיקה ואת אהבת המשפחה. , בעת חופשה מהצבא, השתנו חייו. בעודו חוצה את 18 בגיל הכביש בצומת עין הנצי"ב פגע בו רכב חולף. שלושה חודשים שכב ללא הכרה ולאחר שנה וחצי של שיקום בבית לוינשטיין זכה להתחתן עם מלכה - אבל לא היה זה 28 חזר למשק. בגיל אותו עודד עם ההברקות והחידודים. חז"ל מגלים לנו שבכל אדם יש יותר ממה שהצליח לממש בחייו. אנחנו יודעים שעודד היה הרבה יותר ממה שהתממש. הוא השתתף בכל התפילות ובשיעורי התורה, ולא איבד את אמונתו. היה לו פנקס קטן בו היה רושם לעצמו בכל ערב דברים מפירושו של רש"י על הפרשה, ובהפסקת האוכל בעבודה אומר ממנו דבר תורה – מנהג שבו המשיך כל הימים שבהם עבד. רבים זוכרים אותו שוכב על הדשא עם הכובע הגדול ומוציא עשבים שוטים בדבקות ובנחישות. הוא לא ריחם על עצמו, חיזק את עצמו בהומור עצמי ובחרוזים שחיבר. בשיעורי הגמרא, למרות קשיי הזיכרון, היה שואל שאלות ענייניות. לפני למעלה מעשר שנים כבר היה לו קשה ללכת והוא עבר לבית הקשתות שם היה פעיל. בשנים האחרונות מצבו הבריאותי החל להתדרדר והוא נחלש, אבל גם באותם ימים, כשנתנו לו כוס קידוש אמר מיד את הקידוש בעל פה! עודד זכה במלכה, מופת של מסירות, אחריות זוגית ומשפחתית. ילדיהם יניב, עדי, נתן, ורוית צמחו מתוך הבית המשותף שלהם וגדלו להיות אנשים טובים ומוצלחים. השיתוף הקיבוצי הוא שנתן לעודד את האפשרות הזאת לחיים של כבוד, את האפשרות להקים משפחה, לגדל ילדים החושפים את הכישרונות שלא יכלו לבוא לביטוי אצל אביהם. עודד, היית "יקה" - נאמן ודבק באמונתך, במסירות לעבודתך, לדרכך, עם כל הקשיים שהמציאות כפתה עליך. נוח בשלום על משכבך ורגבי האדמה ינעמו לך. הרב אחיה אמיתי יעקב בנימין (ג'קי) בן ישר ז"ל 23.9.1926 נולד: טו בתשרי תרפ"ז 10.2.2022 נפטר: ח בשבט תשפ"ב לביא אבא יקר! זכינו לחיות בצלך שנים רבות וטובות. איש יקר, איש אמת, איש ספר, איש משפחה. גדלת למציאות מורכבת שבה נדרשת לגלות כוחות עילאיים כדי לכסות על הפער שבין עולם הדממה שלך, לבין הסערות שרגשו מבחוץ. כל כך התאמצת בכך והצלחת. גדלת להיות איש משכיל ויודע ספר. לא היה נושא שבו לא היו לך ידע והבנה. לא רק את הראש הפעלת, גם ידי זהב היו לך. יצרת, ציירת, בנית, תיקנת ועבדת בעבודות רבות וכולם נהנו מיגיע כפיך. גמעת ברגליך את הארץ לאורכה ולרוחבה. כל כך שמחת לצאת לטיולים, התעניינת ולמדת על כל פיסת ארץ. ואת אהבת הארץ למדנו וקיבלנו ממך. ומעבר לגופך, בו הפעלת כל איבר ואיבר, היו בך תכונות מיוחדות. סקרנות, דבקות, עקשנות, הסתפקות במועט וקבלת כל אדם באשר הוא. מידה מיוחדת שהייתה בך - הכרת הטוב! ידעת להודות על כל הטוב והחסד שעשו איתך. הזוגיות והאהבה שלך לאמא עד יומך האחרון מעוררת השראה. ואחרי שהיא חלתה, יכולתם לשבת שעות זה מול זה וכאילו דיברתם, בדממה, רק בעיניים. אחזתם יד ביד וכאילו המשכתם לכם באותה הדרך וביתר עוצמה, בדממה קורעת הלב. הבנתם, דאגתם, אהבתם... אהבת את הקב"ה ולא ויתרת על אף תפילה, השקעת רבות בלימוד, לבד, ובחברותא עם שמחה ז"ל. נפלאות הן דרכי הקב"ה והאתגרים שהוא מעמיד בפנינו, אך אתה בכל הניסיונות עמדת וכבשת כל גבעה. מקווים ומתפללים שנצליח להשכיל ולהנחיל את כל הטוב שהשפעת עלינו ונוכל להעביר לפחות במקצת ממידותיך הטובות לדור הבא. לא רק אנחנו זכינו ללוותך, גם ג'וסי וסוזן היקרות, שהפכו להיות חלק מהמשפחה, מלוות אותך ואת אמא שבע־עשרה שנה! מכירות ויודעות אתכם לפניי ולפנים. תודה מיוחדת לצדיקים, והיו רבים, שעזרו וליוו את אבא בתפילות בבית הכנסת. כידוע, אבא השתדל בכל מאודו שלא להחסיר תפילה במניין, ובשנים האחרונות בתפילות בשבתות ובחגים בבית הכנסת כמובן. אבא שלנו אהוב ויקר, היה לנו מליץ יושר במרומים. תחסר לנו כאן מאוד!
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=