61 אב תשפ״ד ןכשה לש אשדה קיימות גילינו ששחקנית חדשה עלתה על הבמה, שמנסה להגן עלינו ועל הסביבה מאותגרת הפלסטיקים: קבלו את ה־׳קיימות׳!. אני עומדת ליד תחנת המיחזור שהוקמה לתפארת הקיבוץ והאקולוגיה, כשבידי ארבע שקיות למיון ופיזור. חדורת מוטיבציה להציל את צבי הים מכלייה ולהצטרף לשורות נאמני איכות הסביבה, אני נושמת עמוק לניקוי הצ׳אקרות ומרגיעה את עצמי: כמה מסובך זה יכול להיות? קודם יש לקרוא בקפידה את ההוראות על השלטים עם הקטגוריות השונות: בקבוקי פלסטיק קטנים שאינם לשתיה, בקבוקי פלסטיק קטנים לשתיה לא כולל חלב, פחיות בלבד, בקבוקי פלסטיק גדולים כולל מארזי חלב, אבל גדולים מאוד לא להניח על הרצפה ולא לזרוק לדולב (מה זה?) בקבוקי זכוכית גדולים חוץ מיין וצנצנות, בקבוקי זכוכית רק ליין ומיץ ענבים, נייר וקרטונים קטנים אך לא קופסאות דגני בוקר, קרטונים גדולים אך לא תבניות ביצים. לחשתי תפילה ושלפתי את תוכן השקית הראשונה. הרוח העיפה לרחוב חבילה של עיתוני שבת, בקבוק מיץ ענבים שזרקתי בטעות לזכוכית־לא־כולל־יין, התנפץ, וחרף מאמציי לא הצלחתי לחלץ מהמכל הענק של הפלסטיקים שלושה בקבוקי שתיה קטנים שהשתחלו לשם בלי כוונת זדון. כשהנייד שלי נפל מידי לתוך הצפרדע הירוק של הזבל, קיבלתי החלטה אמיצה: סרקתי בעיניי את הרחוב - אין איש. השלכתי בחטף את כל שנותר (הרוב) למכל הענק של בקבוקי־ פלסטיק־גדולים־כולל־מארזי־חלב, הצצתי ימינה ושמאלה ופתחתי בריצה חמקנית לעבר ביתי. שרק לא יתפוס אותי אורי, המפקד המקומי על פינוי פסולת לפי הכללים. נאנחתי. כמה טוב היה כשהכל פשוט הלך לגננות בחצר הגרוטאות. בפרפראזה על ביאליק, למדתי מילדיי הצעירים, שאם יש את נפשך לדעת מה קורה בקיבוץ, מה כל עונה בשנה מביאה עימה לשדותינו, ואת רזי הבוטניקה על נפלאותיה הרבים - שאל את ילדי הגן. הם ודאי יוכלו להגיד לך מתי חורשים ביצפור, ובשער הזהב - לקראת זריעת החיטה, איך המתלם פותח ערוגות עבור הגזר, וכמה זמן יש עד הבציר בכרם. תוכל לזכות בהסבר איזו חיטה קוצרים לגרעינים, ואיזו מורידים לתחמיץ עבור הפרות. בקש מהם להראות לך כיצד הקומביין עובד ומי נוסע עליו בדרך כלל. אם תרצה, יעשו לך סיור מודרך במערך הגזר, שם תעקוב אחרי המסלול של הירק מבורות המים והמיון, דרך הבריכה ועד לאריזה. הם ינופפו בהתרגשות לעבר דני המזוקן הרכון על הטרקטור, יעזרו ליעקב בלול לפזר נסורת וישאלו אם מותר ללטף אפרוחים, ויצטופפו בסקרנות ליד נחשון במכון החליבה ברפת, כדי להתעדכן כמה המלטות היו ולמה יש פרות עם צמיד על הרגל. כעירונית מלידה שחשבה שתירס גדל בקופסת שימורים, התורה של חנה ומאירה הגננות המופלאות נמסרה באהבה לילדינו, ובזכותם התוודעתי לכך שלכל פרח יש שם. הם הורו, ואני ניסיתי לשנן בעקבותם, בהצלחה חלקית: טיון דביק מקור החסידה גדול מקור החסידה קטן איריס אחר הצהריים ירוקת החמור לשון הפר גדילן ברקן פשתה שעירה... מאז ומעולם ילדי הגן היו מקור בלתי נדלה של מידע: שתאופיק הזקן בא עם החמור למסוק זיתים, ולקבל טיפות עיניים במרפאה. מה עושה הרופא של הרפת. מי בונה בית. מתי הגיע מכל תערובת חדש ללול. למה הטורבינה הישנה הפסיקה לעבוד. ואיך חנה הביאה עלי תות משלוחות בשביל תולעי המשי שבקופסה. הם ידעו שמאוורר או מפזר חום מקולקל שמים בארון של קובי החשמלאי בצד של ׳לתיקון׳, ושהמנורה שמסרנו לו מחכה בצד השני המסומן ׳מתיקון׳. הם ידעו שבגד קרוע שמים לקלמן לסמרטוטים עבור המוסך. ושמה שנזרק בעיר לא פעם לפח הזבל, עשוי להיות אוצר בלום עבור גננות התרות אחרי חומרים לחצר הגרוטאות - עולם שלם של תגליות ויצירה. לשם כך, שמרנו קערות סדוקות, קומקומי מתכת ללא ידית, שרפרף מתקלף, כסאות מעוטי רגליים, קופסאות פח מקומטות, פמוטים שמוטי צוואר, פטיפון נטול זרוע, ושלל פריטים מגרי דמיון. כשמי מילדינו הזמין אותי לבקר ב׳בית׳ שלו בחצר, הם נחו במשכנם החדש במקום של כבוד, כעדות לתבונת משנתה של מלכה האס. עם השנים, עקרונות השימור עברו שינויים. ארון התיקונים של קובי נסגר, כבר לא מתקנים גרביים במחסן, והמוסך עבר הסבת ייעוד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=