31 שבט תשפ"ד המתקפה על טירת צבי, 1948 פברואר , בשעה אחת אחר חצות, 1948 בפברואר 16 ל־ 15־ בלילה שבין ה קיבל האלחוטאי של טירת צבי ידיעה כי ההתקפה עומדת להתחיל. ההודעה הועברה מיד באיתותי מורס לשדה אליהו ולעין הנצי"ב, ובכולם החלה לרחוש תכונה שקטה ודרוכה: הילדים נשלחו לגן הילדים, והחברים והחברות רצו כל אחד לתפקיד שנקבע מראש, לפנות 2:45 מי לשמירה על הילדים ומי להגנה על העמדה. בשעה בוקר פתחו הערבים באש על קיבוץ עין הנצי"ב, במטרה להפריע לתגבורות להגיע לטירת צבי ולשבש את הדרכים. מלכה, שהייתה אז בהיריון שלישי, שהתה באותו זמן עם ילדי הגן, וניסתה לשמור על איפוק ורוגע. זה הרגע שאליו התכוננו. לשמע היריות היא השכיבה את הילדים על הרצפה, כפי שהורו ההנחיות. כעבור שעה נשמעו יריות חזקות הרבה יותר, מחרישות אוזניים, בתוך הקיבוץ ממש. אולי זה האויב שנכנס בשערי הקיבוץ, היא חשבה בלבה, ולא ידעה שזה היה ירי ממרגמתו של קלוני. הילדים התחילו לבכות והיא חיפשה דרך להרגיע אותם ולהשרות עליהם ביטחון, על כן התיישבה עם בטנה הגדולה על הרצפה והחלה לספר: "בעיר שושן ישב המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו והוא מלך על מאה עשרים ושבע מדינות...". התאריך היה ה' באדר א, חודש וחצי לפני פורים, ולמרות המצב, זה נראה לה זמן טוב לספר לילדים על המגילה. יחד עמה הייתה בגן חברה נוספת, ושבעה עשר ילדים. בארבע לפנות בוקר החלה המתקפה על טירת צבי ועל שני הקיבוצים הסמוכים. התוקפים ירו כשלוש מאות פגזים. אחד מהם פגע בתקרת בית ילדים בטירת צבי, אך אף ילד לא נפגע. חברי הקיבוץ לא השיבו אש עד שהערבים התקרבו לעמדותיהם, ואז ירו בהם מכל כלי הנשק שעמדו לרשותם. כיתת כוננות של ההגנה, בראשותו של יהודה נהרי, יצאה משדה אליהו לכיוון טירת צבי, ועד מהרה זיהתה חוליית ערבים הנושאים בידיהם שקים ריקים, שאותם תכננו למלא בביזה. מפקד האזור מרדכי קובלינר, חבר שדה אליהו, פקד על קלוני לירות אינץ' לכיוון בית עלי, מבנה הממוקם צפונית 2 פגז אחד ממרגמה לשדה אליהו, מחשש שהערבים מסתתרים בו. לאחר שנורה הפגז ושום תנועה לא זוהתה, נשלחה לשם כיתת הכוננות. התוכנית הייתה לתקוף את הערבים הצרים על טירת צבי מהעורף. בבוקר, נפתחו 6:30 שעתיים וחצי לאחר תחילת המתקפה, בשעה לפתע ארובות השמים וגשם עז ניתך והפך את זירת הקרב לעיסת בוץ. חברות טירת צבי מיהרו לנקות ולייבש את כלי הנשק הרטובים, ולהחזירם תקינים ללוחמים, אבל הנשקים של התוקפים הערבים הושבתו ואי אפשר היה לירות בהם. הגשם והבוץ הכניעו אותם והם לא הצליחו גם לסגת, כפי שהתברר מאוחר יותר, כאשר התגלו בזירת הקרב נעליים רבות, רובים, מקלעים ופגזים ששקעו בבוץ. למחרת ציינו כותרות העיתונים את גבורתם של חברי טירת צבי, שעמדו מול האויב ויכלו לו. "חמישים ושבעה ערבים נהרגו ועשרות 17 נפצעו בטירת צבי", הכריזה כותרת עיתון 'המשקיף' מיום איש, במדי צבא סורי, זממה 300־ . "כנופיה של כ 1948 בפברואר להרוס את המשק ונחלה תבוסה מחפירה". במהלך חילופי האש נפגע ונהרג חבר קיבוץ טירת צבי, נפתלי פרידלנדר, שהיה חברו הקרוב של קלוני, בן כיתתו מבית הספר בברלין. הוא הותיר אחריו את אשתו אסתר ואת בנו יחיאל, בן ארבעה חודשים וחצי. כל שנה ביום הזיכרון הקפיד קלוני לעלות לקברו וזכר אותו כאיש רציני, מנהל המוסך בקיבוצו ומרכז ועדת חברים. כשעלה הבוקר כתב ראש מטה ההגנה, לימים הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, יעקב דורי, את פקודת היום: בפברואר התקיפו כוחות אויב, יחידות סדירות 16 אור ליום מצוידות היטב בעוצמה של גדוד בערך, את טירת צבי. ההתקפה הראשונה נהדפה תוך גרימת אבדות קשות לאויב על ידי מגני טירת צבי. ההתקפה נהדפה על ידי מחלקות מן הפלמ"ח ומן החי"ש, אשר חשו מבסיסיהן להתקפת־נגד על האויב. המגנים האמיצים הרגו ופצעו רבים מן המתקיפים ואילצום לסגת. גבורת אלה שהשתתפו בפעולה זו ונכונות הקרבתם בשעת מילוי תפקידם, ישמשו דוגמה לכל כוחותינו ומקור השראה לכל יהודי. למרות הדגש שנתן דורי לסיוע מחלקות הפלמ"ח והחי"ש בקרב, האמת צריכה להיאמר: עד שהם הגיעו, הקרב כבר הסתיים. , ציפורים: מלכה האס סיפור חייםמתוך ספרה של שירה צרפתי, 140-138 ' , עמ 2023 שירה צרפתי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=