32 )2( 802 | עמודים ואף על פי כן מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור... ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם היטו וגו' ... אבל אם לא יזעקו ... ויאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים (רמב"ם הלכות תעניות א) הרמב"ם מלמדנו שיש צורך לחפש סיבות רוחניות לצרה שבאה עלינו ואסור לומר עליה שהיא מקרה. אשר על כן, כשבאים אנו לאירועים שנפתחו במתקפה הרצחנית בעצם יום שמחת תורתנו, אמורים אנו כאנשי אמונה לשאול את עצמנו, על מה ולמה באה עלינו צרה זו. אם על גשמים בחג הסוכות אמרו חז"ל שזה "משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו" - מה נאמר ומה נדבר על הרעה אשר ניחתה עלינו בשמיני חג העצרת הזה? מאידך גיסא, גדולי הדורות והרמב"ם בראשם, לימדונו עד כמה ענייני השגחת ה' בעולם מורכבים, נסתרים ונעלמים מעיני כל חי. ומי אנחנו שנהין להתיימר להבין חשבונותיו של מקום? כיצד ניישב את המתח שבין החובה לחפש משמעות דתית לאירועים, לבין אי יכולתנו, ואולי אף האיסור עלינו לעסוק בחשבונותיו של היושב במרומים? נראה שכאן יכולים אנו אולי להסתייע בהבחנה של הרב חג שמחת תורתנו נהפך לאבל מחולנו מהן דרכי התשובה שנוכל ללמוד מהשבעה באוקטובר? הרב יהודה גלעד שלט שנפל אחרי פגיעת רקטה בבית כנסת הנוער בסעד. צילום: יצחק רסיס טל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=