39 שבט תשפ"ד הזדמנות לתיקון לשינוי ביחסי הכוח, הפערים והזהות שבין המועצות האזוריות והקיבוצים בפרט, ובין ערי הפיתוח בפריפריות והאוכלוסייה החיה בעוני בישראל. כיום, האמפתיה הישראלית נתונה לקיבוצים שנפגעו. קבלת הפנים לחטופות במהלך הנסיעה באופקים, מסמלת בחוזקה את האפשרות לשינוי. פרויקט שיקום העוטף והבניין המחודש של האומה, חייב להיבנות מתוך דגש על שותפות חדשה בין המועצות האזוריות החזקות והקיבוצים לבין ערי הפיתוח. שותפות אמת בין חבל אשכול, שער הנגב וגם חוף אשקלון ושדות נגב, עם נתיבות, אופקים, שדרות ואשקלון. אם נחזור למשחק הקודם של דחייה הדדית והתבצרות בזהויות ובאמונות נפרדות, נמצא את עצמנו מחדש מאחורי קווי השישה באוקטובר, ונחמיץ את ההזדמנות לסולידריות שתביא לשגשוג אמיתי באזור העוטף. הרבה מהריקבון שנחשף בשבעה באוקטובר הוא תוצאה של ההפרטה וההפרדה שהחלישו אותנו. קמפיין הפיצול המדומה בין 'ישראל הראשונה' ו'ישראל השנייה', בין מזרחים ואשכנזים, בין יהודים וערבים, ובין קיבוצים וערי הפיתוח, הצליח להוביל אותנו למשבר העמוק ביותר בתולדות ישראל. התיקון חייב לכלול עבודה משותפת של הרשויות ושל הקהילות, לטובת יצירת "אנחנו" חדש. איך זה ייראה? עלינו לשאוף לעבודה אזרחית משותפת של רשויות העוטף מתוך סולידריות בסיסית. למשל, לראות מאבק של המועצות האזוריות למען מיגון מלא של אשקלון, שארבעים אחוזים מהתושבים בה חיים ללא מיגון; ולראות מאבק של אשקלון לצד המועצות האזוריות, בכל הנוגע למרכיבי הביטחון ושיקום היישובים שנפגעו. עלינו להשקיע מחשבה בהנמכת החומות ופתיחת השערים, כולל מחשבה מחודשת על הפיצול הקיים בין ערי הפיתוח והמועצות האזוריות, וכשלב ביניים לחזק את שיתופי הפעולה דרך אשכולות אזוריים. התנועה הקיבוצית צריכה להירתם למאבק לתיקון יחסי הכוח בין מרכז ופריפריות בחברה הישראלית. כאשר בוגרי מערכת החינוך של רמת השרון זוכים בתעודת בגרות מצטיינת בשיעור של פי מבוגרים בפריפריה - זו בעיה של כולנו; כאשר תוחלת החיים 25 של אנשי הנגב והצפון נמוכה מתוחלת החיים של אנשי המרכז - זו בעיה של כולנו; התנועה הקיבוצית חייבת לשחק תפקיד מרכזי במאבקים להשקעה ממשלתית ארוכת טווח ומסיבית לצמצום פערים, למאבק בעוני וליצירת הזדמנויות חדשות לתושבי הפריפריות. עלינו ליזום שורה של הסכמים אזוריים לחלוקת משאבים וקרקעות הוגנת, מתוך הסתכלות אזורית רחבה. כאשר מועצת שער הנגב, לדוגמה, תגיע להסכם עם שדרות, שני הצדדים ייצאו נשכרים, וכך גם בבית שאן ועמק המעיינות, בירוחם ורמת נגב, בקריית שמונה וגליל עליון. כאשר המועצות האזוריות ועיירות הפיתוח יגיעו להסכמי שיתוף פעולה וחלוקת משאבים, ייטב לכולנו. חיבור כזה יאפשר מאבק משותף לחלוקת עודפים תקציביים של רשויות חזקות במרכז. כל אלו הם רק סימונים כלליים לשותפות הישראלית החדשה שיכולה להיבנות מתוך התהום שאליה נפלנו כולנו, אנשי הקיבוצים ואנשי שדרות ואופקים, והמדינה כולה. התנועה הקיבוצית יכולה לבחור להסתגר ולהיאבק על קבלת כל מה שהיא איבדה, או לבחור להפוך לחלק מתיקון ישראלי, במאבק משותף שיש בו שותפות ושגשוג הדדי. אני שם את כל כוחותיי ויהבי על האפשרות השנייה. אנשי ונשות הקיבוץ הדתי יכולים לקחת חלק ייחודי בפרויקט הזה, הגדול מסכום חלקיו. כמי שמדברים את שתי השפות גם יחד באופן שוטף - 'יהודית' ו'קיבוצית', שפות שאמנם אינן נפרדות, אבל מרחב החפיפה בהן נמוך – הובלה שלהם יכולה להרחיב את מעגל החפיפה וליצור תשתית ליצירת שותפות רחבה בהרבה בין שני המעגלים, היהודי המסורתי והקיבוצי החילוני. כששואלים חוקרי חוסן נפשי, מה יכול לנבא ולחזק חוסן כזה, התשובה שחוזרת על עצמה היא מגוון. כשם שבטבע, מגוון ביולוגי עשיר מייצר חוסן חזק, כך גם מגוון רגשי ואנושי הוא המייצר חוסן לשנים ארוכות. אם חפצי חיים אנו; אם אנחנו רואים את עצמנו כאנשים הנטועים במולדת ובמזרח התיכון לדורות רבים קדימה, עלינו להשקיע בטיפוח המגוון הזה, השותפות הזו. אני מאמין! אבי דבוש הוא תושב הנגב המערבי; תלמיד בית המדרש לרבנות ישראלית במכון שלום הרטמן והמדרשה באורנים; מנכ"ל קול רבני לזכויות .)2021( ' אדם; מחבר הספר 'מרד הפריפריות פרויקט שיקום העוטף והבניין המחודש של האומה, חייב להיבנות מתוך דגש על שותפות חדשה בין המועצות האזוריות החזקות והקיבוצים לבין ערי הפיתוח. שותפות אמת בין חבל אשכול, שער הנגב וגם חוף אשקלון ושדות נגב, עם נתיבות, אופקים, שדרות ואשקלון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=