4 )2( 802 | עמודים ואף על פי כן האירוע הביטחוני, אך תוך זמן קצר התברר כי זו רק ההתחלה. "במהלך היום נכנסו לעלומים עשרות מחבלים, מכיוונים שונים ובשעות שונות", משחזר אוקון. "עד שכוחות הביטחון הגיעו, התפקיד שלנו היה להגן על הבית". חוליה נוספת של מחבלים נעה לכיוון השער הראשי של הקיבוץ. ככל הנראה, משימתם הייתה השתלטות על שער הכניסה , שהפך באותו יום ל'כביש דמים'. 232 ' למשק וחסימת כביש מס המחבלים הגיעו לשער הקיבוץ דרך בתי האריזה, התמקמו, ומשם ירו לכיוון העוברים והשבים. חלק מהצעירים שהשתתפו במסיבת 'נובה' ביער רעים, נמלטו לעבר עלומים בניסיון למצוא מפלט בטוח, אך לרוע המזל נקלעו למארב הקטלני. חברי כיתת הכוננות שהגיעו לשער הראשי, תפסו מחסה ומשם ניהלו קרבות הגנה מול המחבלים שניסו לכבוש את הציר. הצליחה חוליה נוספת של מחבלים לחדור לקיבוץ 10:00 בשעה דרך מטעי האבוקדו והחוחובה. שרית מספרת שאביה, שביתו משקיף אל עבר השדות, זיהה במשקפת שלו מחבלים החוצים את גדר המשק, ומיד עדכן על כך את החמ"ל. כיתת הכוננות הגיעה למקום וניהלה מול המחבלים קרב פנים אל פנים: "עמיחי שחם, אחד מחברנו לכיתת הכוננות, נפצע בסמוך לבריכה", מספר אוקון. "חילצנו אותו תחת אש לביתה של מיכאלה קורצקי, אחות הקיבוץ, והמשכנו לנהל את הקרב. המחבלים המשיכו והתבצרו באזור 'גן הדר' שהוקם לזכר הדר גולדין. בקרב זה נפצעו גם אייל יונג וערן שליסל, שני חברי כיתת הכוננות, בעודם מחסלים את מפקד חוליית המחבלים. לאחר שנהדפה התקפת המחבלים בזירה זו, ותוך שמצבו של אייל הידרדר, הצלחנו לחלצו לבית האחות שהעניקה לו בסלון ביתה טיפול מציל חיים". בבוקר הגיעו אנשי כוחות הביטחון 11:00 בסביבות השעה וחיילים מיחידות מובחרות, שפעלו בגבורה להגנת המשק, בהם כוחות של מצדה, יהל"ם, שלדג, מטכ"ל וצנחנים, וגם אזרחים חמושים שהחליטו על דעת עצמם לבוא לסייע בשעה גורלית זו. "בשעות הצוהריים כבר היו לנו ארבעה חברי כיתת כוננות פצועים (אייל, עמיחי, ערן וקובי) ונותרנו כמעט ללא תחמושת", מספר אוקון. "הלוחמים שבאו לעזרתנו היו אנשי מקצוע מנוסים. אם הם לא היו מצטרפים אלינו הכול היה נגמר אחרת". חוליה נוספת של מחבלים חדרה בשעות הצהריים לקיבוץ, והצליחה להגיע לחצר אחד הבתים ולירות לתוכו. בני מלר, אחד מוותיקי הקיבוץ, נורה בבטנו. בתושייה רבה הצליחה רעייתו להזעיק את כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, ואלה חיסלו את המחבלים והדפו את ניסיון הפלישה. בפעולה זו נהרג סגן איתי כהן ז"ל, קצין ביחידת יהל"ם. פעולה הירואית נוספת הייתה מבצע פינוי הפצועים מהקיבוץ לבית החולים. הנהגים והחובשים (גלעד הונוולד, גלעד הולר, צביקי קורצקי וקובי בארי) יצאו בגבורה, תוך כדי נהיגה מהירה ומסוכנת לכביש הדמים, לפגוש את האמבולנס שחיכה להם בצומת נתיבות. בכל שעות הלחימה התבצרו עשרות משפחות בחדרי הביטחון בבתיהם וחוו חשש קיומי לחייהם. חלקם היו ללא אוכל ומים במשך שעות רבות, ונאלצו לעשות את צרכיהם בדליים מאולתרים. הפחד מפני חדירת המחבלים לבתים הוליד תושייה של רבים, בניסיונות לחסום את דלת הממ"ד שאינה ננעלת באמצעות ארונות, להטמין סכינים, למצוא מקומות מסתור לילדים, ואף למלמל מזמורי תפילות ותחנונים. היו אלה שעות קשות, ארוכות וכואבות של חוסר אונים. הודות לתושיית כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, התקפת חמאס על בתי החברים בעלומים נבלמה, אבל המלחמה הותירה את הקיבוץ עם היקף אבדות ופגיעה קשים מנשוא: עובדי חקלאות מנפאל ומתאילנד. 22 הרוגים: 22 4 , חברי משק 2 , חברי כיתת כוננות 4 פצועים: 10 עובדי חקלאות מנפאל ומתאילנד. מו מתאילנד שוחרר מהשבי, וביפין מנפאל חטופים: 2 עדיין מוחזק בשבי חמאס. נתפלל לשובו בריא ושלם. סרן ניתאי עמאר ז״ל, קצין בני משק אהובים: 3 הנדסה חטיבתי בחטמ"ר דרומית, נהרג בלחימה על הגנת אוגדת עזה; רס״ר (במיל׳) שחף ברגשטיין ז"ל, נהרג במתקפה על כפר עזה; רס"ר (במיל') אוריה מש שבעוצבת 'עקבות הברזל' 52 ז"ל, לוחם שריון בגדוד ), אב לשישה, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. 401( סטיבי מרכוס ז"ל, רפתן הקיבוץ, חבר קיבוץ אהוב: עמל יום וליל בשיקום הרפת לאחר מתקפת חמאס, נפטר במהלך המלחמה בפתאומיות. חברים וילדים מהקיבוץ ישאו בליבם בריאות הנפש: את הטראומה שחוו לאורך שנים. עבודת כפיים של שנים נפגמה, האזור המשקי: נהרסה או נשרפה - רפת, לולים, בתי אריזה, מטעים, ושטחים חקלאיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=