קהילתיות בזמן מלחמה איתמר מטיאש ָה � ִנ � ָאן, מֵעֵבֶר לַפ � ָש כ � זֶה מַמ ַחוּץ � ָר לַעֲמֹד ב � ְֶפְש ֶַעַל הָעוֹר � ָבֵד � ִרְיוֹן הַכ � � ֹט אֶת הַש � לִפְש ָאוֹר. � לִהְיוֹת ח ָּׂוּף ב ֵבֶט � הִתְקַהֵל, צֹר לְעַצְמְך ש יוֹדֵע סוֹד ִים � ְיָמִים קָש � ֵס בּו ב � ַנ � לְהִתְכ ִיחוּת � ְנֵי קְש � מַחֲסֶה מִפ נְסִבּוֹת וּלְבָבוֹת. רְאֵה, אֵינְך לְבַד ְדוֹתֶיךָ. � ִש � ַחְלִילִיּוֹת מְנַצ ְֶֶצֶת ב � לַהֲקַת ג (קהילה / טלי וייס) המושג 'קהילה' עבר לקדמת הבמה מאז פרצה המלחמה. כאשר אנו שומעים על החוסן והחיבורים החזקים, הכמו־משפחתיים, של קהילות היישובים שנפגעו, יחד עם דוגמאות של קהילות התומכות כקולקטיב ביחידים שנפגעו או בקהילות אחרות, נדמה שכלל הגורמים והגופים המעורבים מבינים, שנקודת הפתיחה לכל תהליך שיקום ושגשוג היא הקהילה. בראי המציאות המשתנה מאז תחילת המלחמה, נשאלת השאלה, מהי קהילה? מה מטרותיה? האם וכיצד נכון לחזק ולשמר אותה, ומה הם המחירים? ניתן לאפיין שני סוגי קהילות: האחת, קהילות מטרה, המוקמות לתכלית ברורה ומוגדרת, לרוב ממוקדת בצורך ספציפי שסביבו מתלכדת קבוצת א.נשים לצורך פעולה משותפת. למשל, דיירי שכונה המתגוררים בסמוך למפגע תברואתי, ומתלכדים יחד כדי לייצר לחץ על הרשויות להסרתו; או לחלופין, קבוצת א.נשים המתחברת סביב עולמות תוכן משותפים, כמו רכיבה, טיולים, קבוצת רכישה, תחומי דעת שונים או סביב היבטים של תמיכה בעקבות משברים כגון נפגעי פעולות איבה, או אתגרים, כמו קבוצת חולי אפילפסיה. הקבוצה יכולה להכיל בתוכה א.נשים ממגוון רחב של דעות ואמונות, אשר מלוכדים יחד סביב נושא אחד בלבד, שלשמו היא נוצרה. יש ביניהם זהות אינטרסים, מטרה ותכלית. מטבע הדברים, החברוּת בקהילות מסוג זה יכולה להיות גמישה ולעתים זמנית, ואדם יכול להשתייך במקביל לקהילות נוספות. היא מבוססת על ההבנה כי אם תימצא קהילה דומה עם תוצאות משופרות, לגיטימי ואף מצופה לראות מעבר של חברות וחברים מקהילה לקהילה. ההתארגנות מתבטאת בדרכים שונות ומגוונות, והמענה לצורך יכול להיות מושג גם באמצעים דיגיטליים, ללא מפגש בין אישי. בסוג השני של הקהילות, זה החמקמק והקשה יותר להגדרה, נרגיש שההתלכדות עצמה יחד היא התכלית, לרוב מעֵבר Yehuda Bergstein | shutterstock : צילום 40 )2( 802 | עמודים ואף על פי כן נוער עין צורים. צילום: עמית לשם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=