בקהילה, תוך מודעות לכוחה של הקבוצה; מיקוד בתחושת הביטחון האישי של כל אחת ואחד בקהילה. כבר בשלב מוקדם ביותר חשוב לעסוק בסיפור הון תרבותי - שהקהילה מספרת לעצמה ולסביבתה. הנרטיב הקהילתי מתעצב מהרגע הראשון, וחשוב למסגר אותו בהקשר של צליחה וצמיחה מהמשבר. לצד בחינה ובקרת נזקים, יש למקד את הדאגה הון פיזי - בשמירה על יכולתם של חברי הקהילה לייצר מפגשים משמעותיים ולייצר תשתית פיזית שתאפשר להפעיל מערכות חיוניות (גיל הרך, חינוך חברתי). ניהול פיננסי נכון, בחינה תזרימית, הקצאת הון כלכלי - משאבים לליבת הצרכים בארבעת סוגי ההון האחרים, לצד גיוס עתודות ויכולות עבור אורך נשימה. בתוך כל זה חשוב לזהות ולאפיין את שלבי החירום, ולבחון את התנועה על צירי המתחים; לשים לב שלא מתנהלים באופן שאינו תואם את רמת החירום ומצב הקהילה. יש לנוע כל העת בין 'רחבת הריקודים' ל'מרפסת', כדי לפעול בכלים הקהילתיים המתאימים לכל מצב ושלב. מלחמת חרבות ברזל מוכרת התופעה שיחידות צבאיות מהוות עבור החברים בהן קהילת שייכות משמעותית, המספקת תחושת שייכות, משמעות וביטחון אישי. התלות ההדדית והמטרה המשותפת שסובבת את 'כל עולמו' של החייל בשנים משמעותיות אלו, מספקת חוויית שייכות עוצמתית. בשנות השירות, 'קהילות האם' עושות מאמץ להחזיק קשר משמעותי עם אותם צעירים וצעירות ש'היגרו' לקהילות חדשות. במסגרת שירות המילואים הממושך שלי במלחמה הנוכחית, הצלחתי לזהות קווים מקבילים לאותן קהילות שייכות, בשל גודל המשימה, המרחב הגאוגרפי החדש והאינטנסיביות של השהות המשותפת. במקביל, באותם חודשים, ב'קהילת האם' שלי בטירת צבי, המערכות הקהילתיות המשיכו לתפקד, נוצרו התארגנויות ויוזמות חדשות, שבהן לקחו חלק גם בני הנוער והילדים, כולל משימות שונות כלפי חוץ – תמיכה בחיילים ובקהילות שכנות. כל אלו חיזקו את האיתנות הקהילתית וחיזקו בתוכי את תחושת השייכות, המשמעות והביטחון האישי, בידיעה שהיקרים לי מוגנים ויזכו לכל תמיכה אם יצטרכו. חלק ניכר מהיוזמות השונות עסק בשימור הקשר ובחיזוק השייכות בין החיילות והחיילים ל'קהילה', ובכך תרמו לחוסנם של הפרטים בקהילות ה'שייכות' הזמניות והחדשות שנוצרו להן ביחידות המילואים השונות. עם התקדמות המלחמה והמעבר ל'שגרת חירום', נכנסתי לתוך המערך הניהולי בטירת צבי, במקביל לתהליך ליווי והנחיה של הנהגת יישוב מהנגב המערבי שפונה לבית מלון. בעבודתי זו, ראיתי את עוצמת הקהילתיות, ואת הרלוונטיות של עקרונות האיתנות הקהילתית למצבים אלו. ניהול שוטף על בסיס עקרונות אלו, בדגש על חיזוק ההון הארגוני, מאפשר לסמן מטרות ויעדים ממוקדים ומדידים. התארגנות זו מייצרת תחושת הצלחה ותמונת עתיד, שיכולה להיות תמונת שגשוג וצמיחה למרות החוויות הקשות והאתגרים – אלו שהיו מנת חלקה של הקהילה לפני השבעה באוקטובר ואלו שהתעצמו והתחדשו לאחר מכן. מנהיגי ומנהיגות הקהילה שמצאו את עצמם במצבי קיצון, ארגוניים ולעתים אף אישיים, ובמציאות של ריבוי סוגיות ונושאים שדורשים התייחסות ומענה, נדרשו כל הזמן ובו זמנית לפעול בשני המישורים – הן ב'רחבת הריקודים' והן מה'מרפסת', תוך תנועה תמידית הלוך ושוב על פני הצירים. הפעולות המנהיגותיות הללו, תוך רתימת חברי וחברות הקהילה וקידום יצירת ה'סיפור שלנו' – זאת המשימה המנהיגותית הנדרשת בקהילה בעת הזאת. 43 שבט תשפ"ד קהילתיות בזמן מלחמה איתמר מטיאש נשוי למיטל ואב לחמישה, חבר טירת צבי, מלווה ומדריך הנהלות ומנהלים, לשעבר מנהל אגף קהילה במועצה אזורית עמק המעיינות. הפנינג קהילתי בראש צורים בהובלת הנוער
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=