ניר עציון 54 , יוסי עדן . יו"ר ועד ההנהלה של היישוב ומ"מ יו"ר צח"י לאחר שכל מי שלפניו בשרשרת הפיקוד גויס 4 + נשוי הצוות המצומצם מונה תשעה חברים, והצוות לצדו בצוות: המורחב, עם כל בעלי התפקידים, מונה תשעה עשר חברים. בחודש הראשון פעמיים ביום, בחודש השני תדירות הפגישות: פעם ביום, והחל מאמצע נובמבר, פגישה שבועית לסיכום השבוע ביום חמישי. וכמובן לאחר תרגילים ואירועים נפגשים ללמידה לפי הצורך. איתור מקורות להשלמת מימון למרכיבי מהם האתגרים שלכם? ביטחון; התמודדות עם שגרת חירום במקום שלא חווה את השפעת האירועים בצפון ובדרום; המתח שבין הצורך לשמר מוכנות לבין הצורך שלא לשבש את חיי הקהילה ולאפשר שגרה ככל האפשר. באמצע תפילת שחרית איפה היית עם פרוץ המלחמה? של שמחת תורה, הקב"ט הגיע והודיע לנו שמתחולל בלגן שלם במדינה ושעלינו להתעורר. בתום הארוחה המשותפת שהתעקשנו לקיים לטובת הרגעת הקהילה, התכנסנו לפגישה ראשונה של הצוות. בשקלול כלל מרכיבי הביטחון והמוכנות מוכנים לכל תרחיש? אל מול היכולת והרצון לשמר שגרה, אני חושב שאנחנו עושים עבודה לא רעה בכלל. עשינו כברת דרך ארוכה במוכנות ותמיד יש מה לשפר. מצאו על הגדר ההודעה הכי מוזרה שקיבלת במסגרת התפקיד? כאפייה תלויה, וכולם קפצו כי חשבו שמדובר במישהו שבודק אותנו. בפועל, ילד הרים כאפייה שהייתה שם זמן רב לפני המלחמה ופשוט תלה אותה... והשאר היסטריה. הודעות מנשות מגויסים שמפרגנות ההודעה הכי מחממת לב? על תחושת הביטחון ועל תשומת הלב של הצוות בהן. היכולת רגע אחד בלחימה שבו הרגשת את הכוח של הקהילה? לשתף פעולה גם כשיש מחלוקות, וכולם גם ככה "על הקצה", אינה פשוטה כלל ועם זאת ולמרות הכול, הצלחנו לעשות מה שניתן ונכון לעשות בעת הזאת. וכן לראות ילדים מחייכים בשבילי המשק כאשר מסביבם ברדק שלם.. עין צורים 37 , אסף יעקב , בן חפץ חיים, ממלא מקום של היו"ר שגויס למילואים 3 + נשוי הצוות גדול ובנוי מאשכולות: ביטחון, בריאות, לצדו בצוות: חינוך, ותיקים, חוסן ורווחה, תרבות ומורל קהילתי, לוגיסטיקה. יש נציג אחד או שניים מכל תחום (וכל אשכול כזה הוא בעצם צוות קטן שנציגיו בצח"י). בתחילת המלחמה כמעט כל ערב; לאחר תדירות הפגישות: שבועיים ירדה התדירות. כיום עובדים בעיקר כל אשכול בתחום שלו ומחוברים ליו"ר. כמובן, נפילתו של חברנו מה היה השלב הכי קשה עד היום? היקר והאהוב משה לייטר הי"ד. קיבלתי טלפון כשהמודיעים הגיעו לקיבוץ בליל שבת. זה רגע שלא ניתן לתיאור וכאב עצום עם המשפחה. בבית. ומיד יצאנו להתייעצות איפה היית עם פרוץ המלחמה? טלפונית. הוחלט לבטל את התפילה, וחברי הצוות יצאו לסבב בבתים להודיע שלא יצאו לבית הכנסת ויפתחו טלפונים (באישור הרב), כדי להיות זמינים לוואטסאפ הקהילתי לענייני חירום. כשהגעתי במסגרת הסבב לכמה בתי ותיקים בקיבוץ, האור בעיניים שראיתי מעצם ההגעה שלי, ריגש אותי. כנראה נתן להם תחושת ביטחון. בשמחת תורה בסביבות תשע מתי הצוות התכנס לראשונה? וחצי בבוקר, אחרי שנרגע "מבול" הרקטות הראשון. תמיד יש חשש גדול וזו אחריות גדולה מוכנים לכל תרחיש? מאוד, אבל אני מרגיש שעם הקמת כיתת הכוננות, והאימונים השוטפים עם אנשי המקצוע, בהחלט התקדמנו מאוד במקצועיות ובמוכנות שלנו. גם צוות חוסן קהילה מאוד מקצועי, וזה נותן גב וביטחון לחלקים האלה של תרחישים עתידיים. ובכלל, השותפים לצח"י מאוד משמעותיים. חלוקת התפקידים ברורה, ההתגייסות והשותפות. בתפילה שלא נזדקק. רגע אחד בתוך הלחימה שבו הרגשת את הכוח של הקהילה: לאורך כל הדרך אני נפעם מההתגייסות הקהילתית כאן. מכמות האנשים המעורבים בתמיכה בכל סוגי האוכלוסייה ומהעשייה לאורך זמן רב, והתאמה של המענים לצרכים לאורך הדרך. גם כיתת הכוננות שקמה היא נקודת חוזק גדולה. ואף על פי כן 58 )2( 802 | עמודים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=