עמודים - ביטאון הקיבוץ הדתי - שבט תשפ"ד

בית רימון 50 , גיא אסולין , גר בהרחבה הקהילתית בבית רימון, מתנדב בצוות צח"י כסגן יו"רית וכדובר 5 + נשוי לנופר צוות צח"י מורכב מענפים שונים: יו"ר צח"י יעל לצדו בצוות: ריגלר; ענף ביטחון; צוות רווחה; צוות חינוך; צוות לוגיסטיקה. בימים הראשונים החמ"ל היה פתוח ברוב תדירות הפגישות: המוחלט של היום וכאשר היה סגור, כל החברים היו בזמינות מלאה. נפגשנו מדי יום לתדריך בוקר וערב והערכת מצב וחברי הקיבוץ קיבלו סקירה יומית על הנעשה ועל העתיד לקרות ברמת הצח"י. כבר בתחילת התפילה אפשר היה איפה היית עם פרוץ המלחמה? להרגיש תכונה לא אופיינת לימי החג, אנשים נכנסים ויוצאים, התלחששויות, ואז הבת הקטנה שלי הגיעה אליי לבית הכנסת מתנשפת כולה ואומרת לי בקול, "אבא, התקשרו אליך ואמרו שתבוא מהר למזכירות". הורדתי את הטלית, סגרתי את הסידור והשארתי אותו בתא שלי, בכוונה לחזור בעוד כמה דקות. במזכירות, שהיא למעשה החמ"ל של צח"י, כבר חיכו לי רוב חברי הצוות. יעל ריגלר, יו"ר הצוות הסתכלה עליי ואמרה לי "שב". סקירה קצרה ודוח מצב הבהירו לי את הסיטואציה המוזרה שבה אנחנו נמצאים: מצד אחד, בחמ"ל אנחנו מתחילים להיערך למלחמה ומצד שני, בבית הכנסת, הציבור עדיין בהקפות עם ספרי התורה. הלכתי לבית הכנסת ועדכנתי את הציבור במה שקורה כרגע בדרום. האווירה התחלפה ברגע. התחילו להגיע תמונות ואמרתי מה היה קשה או מאתגר? לעצמי, מה שאני לא חייב בשבת אנסה לא לראות ולא לחלל שבת. וקיבלתי על עצמי לא לפתוח חדשות ולא לראות תמונות. בדיעבד, ההחלטה הזאת גרמה לי להישאר ענייני ומקצועי. הרגעים שבהם הגברים שלחו הרגעים שהכי חיממו לי את הלב: הודעות מהדרום ומהצפון וביקשו למסור את הערכתם הרבה לכל חברי הצוות על הדאגה לעורף, לנשים שנשארו בבית ולילדים שלהם. רגע אחד בתוך הלחימה שבו הרגשת את הכוח של הקהילה: אני רוצה להגיד שאין על הקהילה שלי. כל מה שביקשנו כעזרה וסיוע, מיד רשימת המתנדבים התמלאה. באחד הפרסומים שהוצאתי, כתבתי בסוף את המשפט 'כוחנו באחדותנו', ומאז אני שומע את הנוער הולך בשבילים ומשנן את המשפט הזה (ולא אכפת לי בכלל שמסתלבטים עליי - הכי בכיף בעולם). רבים מאנשי הקהילה בקיבוץ, משולבים במכלולים לצדו בצוות: או בצוותים של צח"י. בשגרה הצוות נפגש בדרך כלל בתרגילים, תדירות הפגישות: בהשתלמויות, או בהכשרות מקצועיות. מאז המלחמה נפגשנו בתדירות גבוהה שהלכה וירדה לאור המצב. לוודא שאנחנו מוכנים לכל תרחיש ביטחוני. אתגרים: בשבת בבוקר, שמחת תורה, איפה היית עם פרוץ המלחמה? קיבלתי התרעות על ירי טילים בדרום ולאחר מכן קיבלתי הודעה מהרבש"ץ על אירועים חמורים בדרום. התכנסנו לראשונה ביום ראשון, אבל כבר בשבת יצרתי קשר עם כמה בעלי תפקידים, שיהיו מוכנים לכל אירוע. השאיפה היא לשיתוף פעולה עצום של מוכנים לכל תרחיש? כלל הציבור בימי שגרה, בתרגילים וכמובן בעת חירום כמו זה. אנשים שמבקשים ממני לשלב אותם ההודעה הכי מחממת לב? באחד מתפקידי צח"י בקיבוץ, ובני נוער שמבקשים לקבל משימות. :רגע אחד בתוך הלחימה שבו הרגשת את הכוח של הקהילה היו לא מעט רגעים כאלו שהרגשתי את הכוח של הקהילה, בפעילות של הנוער שלנו לכל משימה, בפעילות של צוות ההתמודדות הרגשית, בפעילויות להורים ולילדים, ביוזמות לסיוע למשפחות שאחד מבני הזוג גויס, ועוד. טירת צבי 68 , פרץ דגן . בתפקיד יו"ר צח"י שמונה שנים 5 + נשוי קו המשווה 59 שבט תשפ"ד

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=