ואף על פי כן גילי זיוון | עצי תחרה לבנה , העצב נחת עליי בכל עוזו. אינני זוכרת מה גרם לכך, אבל את תחושת 2022 לפני שנה וחצי, ביום קיץ חם של העצב החודר כל חדרי בטן אני זוכרת. מרחתי צבע שחור על הקנבס ובלי שידעתי למה ומדוע, לפתע צץ רישום בלבן של חורשת אורנים ומצא דרכו לקנבס השחור. ואז התווספו גזעי התחרה ואיתם מחטי האורן והעלווה הדלילה. יצאתי מהסטודיו בלב קל יותר; משהו התרחש שם. בימים אלו מוצגת התמונה ב'גלריה הלבנה' בקיבוץ חצור, כחלק מתערוכת מחווה לאמני הנגב המערבי. האם גם העוטף שלנו יצליח לארוג לו חורשת תחרה לבנה בים החושך? האם נצליח בתוך גיא הריגה להצמיח תקווה? ד"ר גילי זיוון היא בת קיבוץ עין צורים וחברת סעד 60 )2( 802 | עמודים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=