עמודים - ביטאון הקיבוץ הדתי - שבט תשפ"ד

62 )2( 802 | עמודים ואף על פי כן בשנים האחרונות זכיתי ללוות את קצין חינוך ראשי, תת אלוף אופיר לויוס, בכתיבה. זכינו שאופיר, הלוחם החולם, יהיה חניך המחזור העשרים של כיתת השירה 'מזמור', שאותה הנחיתי במהלך שנת תשפ"ג יחד עם ֹל סרלואי. � המשוררת בכ כבר ביום שני, התשעה באוקטובר, התכנסנו לחשיבה ואופיר זרק את הרעיון של אסופת שירה למשוררים מגויסים למלחמה. ניסחנו 'קול קורא' דחוף ומוגבל בזמן, תחת הכותרת: 'על הזכות הגדולה לומר: הנני!' הימים הנוראים והגדולים הללו הביאו אותנו לבקש להשיב את הרוח הישראלית הגדולה. להתמלא מחדש בערכי הרעות והערבות, באמונה בצדקת הדרך. [...] שנות המדינה, מימיה הראשונים ממש, ליוותה 75- ב השירה העברית את הקוממיות הישראלית, על אתגריה המורכבים. פעמים רבות הייתה זו רוח השירה שלא רק העניקה מילים לכאבים ולתקוות, אלא הייתה שם לפני הלוחמים, בפיהם ובליבם, בדרך אל הניצחון לקול הקורא נענו מאות כותבות וכותבים. החלטנו לערוך מתוך שלל השירים שהגיעו ושעוד יגיעו מהשטח, אסופות קטנות שיודפסו מדי שבועיים, ויופצו בקרב הלוחמים בשטח. יחד עם צוות של מפקדת קצין חינוך ראשי, שתוגבר גם בנשות ואנשי מילואים מוכשרים, ערכנו את האסופה הראשונה של 'הנני', בליווי תצלומיו של זיו קורן. עד כה הודפסו והופצו שש אסופות בתדירות דו שבועית. האסופה הראשונה הורכבה בעיקר משירה שכתבו אזרחיות ואזרחים מכל הארץ, מכל הדורות ומכל קשת ההשקפות. החומר שהגיע היה בעיקר תגובות ראשוניות לזוועות ולטראומה הבלתי נתפסות של שמחת תורה, אבל כבר אז ניכרו הרוח הגדולה, גילויי הגבורה, ההקרבה וההתמסרות הבלתי נתפסים אף הם, שהחלו להיוודע. הנה למשל השיר שפתח את האסופה הראשונה, שכתב הקצין א', איש צוות אוויר מאחד מקיבוצי התנועה, שגויס מיד למלחמה: / א', צוות אווירוהעם ְרָכָה � וְזֹאת הַב ִים � ְת � ְלִש � ְצֵאתָם לִקְרַאת פ � ָנָיו, ב � ְרָאֵל אֶת ב � ֵרַך יִש � ֶר ב � ּאֲש ְמְרֵנו � ּ"נְב ְֶָכְךָ, וְתִש ֵנו � ָנֵינו אִיש אֶל אָחִיו, וִיחֻנ � נָאֵר פ ָלוֹם, � ֵם ש � ָנֵינו אֶל־עָל, וְנָש � ָא פ � � נִש ָלַיִם � ְרָאֵל, וְעַל יְרוּש � ָל עוֹלָמוֹ, וְעַל יִש � עָלֵינו וְעַל כ ֶר � ָכִינו וַאֲש � ֶר ב � ַלְנו וַאֲש � ַל � ֶר הִתְפ � ֶה אֲש � ְבָרִים הָאֵל � ּוְהָיו הַד אָהַבְנו ְרָאֵל, לְדוֹר דּוֹר". � ְלֵב יִש � חֲתוּמִים ב האסופה השנייה הוקדשה לשירים שהגיעו מחיילות וחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, כולל כאלה שנשלחו אלינו מתוך הלחימה ממש. הנני: שירה בימי מלחמה אליעז כהן צילום: רפי בביאן

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=