עריכה והכנה: דינה ספראי, ארכיון הקבה"ד (לפי החוברת "שנה בשנה" מאת צבי וגנר)
האידיאולוגיה של הקבוצה הדתית צמחה בשנות העשרים בו זמנית בארץ-ישראל, בגרמניה, וגם בגליציה ובבוקובינה. התוצאה המעשית היתה הקמת "קיבוצי הכשרה" בגרמניה, בפולין וברומניה, והתארגנות הקבוצות הראשונות בארץ.
הנוער הדתי, שחלם על "חיי צדק ויושר על פי התורה", הושפע לא מעט מתנועת "החלוץ" והקמתן של דגניה ועין-חרוד. הבח"ד - תנועת הנוער הדתית שנוסדה ב-1928 בגרמניה, גרמה לתפנית בנושא ההתיישבות הדתית החקלאית בארץ והכשירה את הקרקע להקמת חוות ההכשרה ב"רודגס", גרמניה. את הבניין שכרו החלוצים הדתיים הראשונים. שם הקימו את תנועת הבח"ד והכינו עתודה להתיישבות דתית בארץ.
חברי קבוצת עין צורים שחזרו מהשבי בירדן מקימים מחדש את קיבוצם באזור שפיר.
קבוצת ניר-עציון עולה להתיישבות בכרמל. הקבוצה מורכבת משרידי כפר-עציון וקב' אחדות.
נחנך כפר הנוער "גבעת וושינגטון" ליד קב' יבנה. בשנתו הראשונה קולט הכפר קבוצה של שמונים בני נוער מצפון אפריקה.
מתפרקת קבוצת מכורה שסבלה מעזיבות רבות עקב מצב ביטחוני ומצב משקי קשים. חלק מחבריה מצטרפים לניר עציון.
קב' תחיה - חדיד מתפרקת.
קבוצת שחר מתפרקת וחלק מחבריה מצטרפים לכפר דרום.
קבוצת משואות-יצחק הופכת להיות מושב שיתופי ונאלצת לפרוש מהקיבוץ הדתי.
קב' ניר-עציון עוברת לצורה של מושב שיתופי ופורשת מהקיבוץ הדתי.
בגבעת ושינגטון מוקם סמינר למורים של הקיבוץ הדתי. כעבור מספר שנים הופך הסמינר, המנוהל ע"י דב רפל (יבנה), לסמינר כללי של זרם החינוך הממלכתי-דתי.
הישיבה נבנתה מתרומה שמטרתה היתה "לגאול את אדמות יבנה". התנאי לביצוע: הקמת יישוב ליד הישיבה. מיקומה של קב' יבנה נבחר בהתאם לתנאי, ולאחר מכן נבנתה הישיבה, ושימשה מספר שנים כ"סמינר תורני לחברי הקיבוץ הדתי".
קבוצת לביא עוברת לשיטת הלנת הילדים במשפחה ומצטרפת בזה לקב' שדה-אליהו שהנהיגה הלנה משפחתית מיד עם עלייתה על הקרקע, בשנת תרצ"ט.
בקב' יבנה מתחילה ההכשרה של בוגרי בני-עקיבא מאמריקה, בהדרכתו של מיכאל פרלמן.
בהמשך ל"עלונים" ול"ידיעות" מתחיל להופיע "עמודים".
מוקמת היאחזות הנח"ל כרם אבשלום, בגבול רצועת עזה.
במועצה התשיעית בקב' שלוחות. המועצה מגלה דעתה כי שיטת הלנת הילדים ליד ההורים אינה עומדת בסתירה לעקרונות הקבוצה, וקובעת כי בהעמדת תקציב שנתי לרשותו של החבר, להלבשה והנעלה, אין לראות סטייה מעקרונות הקיבוץ הדתי.
בשדה אליהו מוקם בית הספר המשותף של משקי הקיבוץ הדתי בצפון.
בקב' לביא מוקם מפעל לייצור ריהוט לבתי כנסת.
בבארות יצחק מוקם מפעל "חצם" לציפוי וצביעת מתכות
קב' בני-דרום (לשעבר כפר-דרום) עוברת להיות מושב שיתופי ופורשת מהקיבוץ הדתי.